אם יש אדם שדמותו הושחתה בציבוריות הישראלית, לבלי היכר וללא תרופה, הרי זו דמותו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. עדות לכך אני חווה בתגובות הדחייה והמיאוס של קוראים רבים לעצם העיסוק שלי בפרשה. אבל הגיעה העת ש'ירד לכולנו האסימון' לגבי האופן שבו מתנהלות חקירות במדינת ישראל, ואם כך 'טופל' נשיא המדינה, חישבו מה יקרה לכם, אם יגיע היום ותאלצו לפגוש בחוקרים...

לאחר שהרגיש נסחט ע"י אחת מעובדותיו לשעבר (אז סיפור האונס עוד לא היה קיים), פנה הנשיא לשעבר, משה קצב, בתמימות אין קץ ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בפגישה שהוגדרה סודית. למחרת כבר דיווח עליה אמנון אברמוביץ' בערוץ 2 ומחול השדים נגד קצב החל. תופעה זו של 'שיימינג בטרם חקירה' היא העוולה החמורה ביותר שיכולה רשות שלטונית לעולל לאדם - בטח לאיש ציבור - בדמוקרטיה. מעבר לפגיעה במעמדו, היא יוצרת דעה קדומה בקרב עדים פוטנציאליים עוד לפני שנחקרו ומשפיעה על חוקרים בטרם קיבלו לידיהם את התיק.