השוני בין פורים לשאר החגים נעוץ במושג השמחה. על פי המקורות היהודיים, שמחה איננה רגש או מצב רוח. כאשר אנו מדברים על שלושת הרגלים אנו מדברים על שמחה של מצב קיומי, המבטאת מודעות שכזו. הכוונה בכך שהחגים הללו טומנים בחובם פרשנות שיש לקיום האנושי תכלית, כלכלית ורוחנית כאחד,של הגשמה אישית, מחייבות למטרות נעלות ולמוסר ראוי. זו משמעותה העמוקה של השמחה בחגים אלו...

מנהיגות אנושית - בניגוד למנהיגות בשם האל - היא דינאמית ומשתנה. משה הוא מנהיג נבחר על ידי האל, שכושר מנהיגותו אינו רלוונטי למשרתו. הוא אמור לבצע את דבר ההשגחה העליונה ללא יוזמה אישית, וללא חשיבה יוצרת כפי שאנו מצפים ממנהיג. לעומתו, מרדכי פועל בזמן היסטורי בו כבר לא קיימת נבואה גלויה...