גרשון הכהן: משושן הבירה לערבות הנגב – איזון אקטיבי ותבונה שלטונית

משושן הבירה לערבות הנגב: זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באזלת ידה להגנה על היהודים בנגב מפני אימת כנופיות הבדואים. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה...

אבי הראל: הקשר בין חג הפורים לסיפור מגילת אסתר

הצגנו מספר השערות מחקריות אודות הקשר בין חג הפורים לסיפור מגילת אסתר, אולם השערות אלו לא מחזיקות מים. סיפור המגילה כורך כאמור את חג הפורים עם הצלת היהודים מפני השמדה כללית. ולמרות שאין לנו מידע על רדיפת יהודים בשושן הבירה בימי מלכות פרס, ידוע לנו שבתקופת הממלכה הפרסית, נרדפו היהודים בעיר יב במצרים, שבמהלכם הרסו כוהני האל המצרי חנום, שמקדש לכבודו היה קיים בעיר יב, את המקדש היהודי בעיר.

אבי הראל: מגילת אסתר – היסטוריה ופרשנות

מגילת אסתר נקראת על שם הדמות המרכזית בעלילה, אסתר, שבזכותה ניצלו היהודים בממלכת פרס מסכנה של שמד. המגילה הינה אחת מכתבי הקודש, אולם על פי מקורות שונים בחז"ל, ניתן לשמוע הד ברור על כך, האם היה צורך להכליל אותה יחד עם ספרי המקרא המקודשים. הקביעה הידועה מיחסת את כתיבתה לאנשי כנסת הגדולה:" אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר"...

גרשון הכהן: האסטרטגיה של המלך אחשוורוש…

מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?

מתענית אסתר עד פורים באתר 'ייצור ידע'

מצוות הפורים כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו, סעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע"; וכמובן, את סוגיית לבישת תחפושות ומסכות, שאמורה להזכיר לנו, בין היתר, את אותן תחפושות שאנחנו עוטים עלינו, כל ימי השנה...ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פורים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

שרית אונגר משיח: תופעת העובד המתחזה

חיינו הציבוריים מספקים לנו הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמנו בעיני אחרים, כפי שהיינו רוצים להיראות, ולא כפי שאנחנו נראים בפועל. לכן, חלק מהעובדים נוהגים לדווח באבחונים רשתיים על  קשרי היררכיה ו/או קשרי עבודה רבים יותר ממה שיש להם בפועל. דפוס ההתנהגות הזה מוכר לנו בשם 'עובד מתחזה'...

אבי הראל: מה בין יום ניקנור לתענית אסתר

על פי מגילת תענית יום ניקנור הוא יום טוב שאסור להתענות בו, אך לאחר חורבן בית שני מגילת תענית בטלה‏‏‏ ובאותו תאריך נקבעה תענית אסתר. בארץ ישראל, המנהג של יום ניקנור המשיך להיות מאוזכר גם לאחר חורבן בית שני, ועל כן תענית אסתר נדחתה אצל חלק מחכמי ארץ ישראל לאחר חג הפורים...

יונתן ווינברג: מגילת אסתר כמשל ליהדות התפוצות

יונתן ווינברג כותב פרשנות מרתקת על ספרו של מייקל, 'ככה ייעשה ליהודי'. הוא רואה בו הקבלה לריחוק הגובר, שבין יהודי ישראל ליהדות התפוצות; כמו גם לתפקיד היהודי בהובלת המאבק וההתנגדות לדונלד טראמפ...

פנחס יחזקאלי: מגילת אסתר – מורכבות, תוצאות בלתי צפויות ואי וודאות

פורים ומגילת אסתר הם בית ספר נפלא לתורות המורכבות. המציאות המתוארת במגילת אסתר היא מציאות דינאמית המשתנה במהירות, ממש כמו בימינו אלה. היא בנויה נדבכים, וכל נדבך משנה את הכיוון שיצרו קודמיו ומעמיק את אי הוודאות. אנו רואים גם כי מומחים ויועצים אינם מסייעים להתמודדות עם אי הוודאות. להיפך: משתי ההחלטות האסטרטגיות שקיבל המלך בהשפעתם הוא מבקש לחזור...

אבי הראל: על חיוב השכרות בפורים

השוני בין פורים לשאר החגים נעוץ במושג השמחה. על פי המקורות היהודיים, שמחה איננה רגש או מצב רוח. כאשר אנו מדברים על שלושת הרגלים אנו מדברים על שמחה של מצב קיומי, המבטאת מודעות שכזו. הכוונה בכך שהחגים הללו טומנים בחובם פרשנות שיש לקיום האנושי תכלית, כלכלית ורוחנית כאחד,של הגשמה אישית, מחייבות למטרות נעלות ולמוסר ראוי. זו משמעותה העמוקה של השמחה בחגים אלו...