הסדקים בקוד הנאמנות המשטרתי הופיעו גם לפני 'הצינור' של גיא לרר... אחת מסדרות הכתבות הטובות והאמינות שהכרתי על התרבות הארגונית המשטרתית, בהיבטים הישראליים, האותנטיים שלה -שכל אלה מאתנו, שהנם או שהיו אנשי משטרה מכירים היטב - היא סדרת כתבות במאקו שעלתה באפריל 2015, שכתב בלש לשעבר במשטרת באר שבע, שהפך לעיתונאי, בשם שי לוי...
האם השחיתות המשטרתית 'קפצה מדרגה'? פרשת רונאל פישר מלמדת לפחות לכאורה, שהשירות אותו הגישו אנשי משטרה לבעלי ההון כלל, כפי הנראה, שלושה מרכיבים עיקריים, אמתיים, ו/ או בדויים לצורך סחיטת כספים: מתן מידע על החקירות; ביצוע סחבת וחבלות במהלכן; וסגירת תיקים. שני המרכיבים האחרונים אינם יכולים להתבצע ללא סיוע של קצינים בדרג בכיר יותר. אם יש בהם ממש, דומה שהגענו לשלב מתקדם יותר: של השת"פ בין דרגי הניהול - הבכיר והזוטר.
דומה שבעת כתיבת שורות אלה עברו הפגנות אנשי העדה האתיופית את נקודת השיא של ההצלחה, וניתן כבר להתפנות להפקת לקחים ראשונית. הייתי מצביע שני לקחים עיקריים על שאם המשטרה הייתה משכילה להפנים אותם עוד ב- 1990, כל השיטור בישראל נראה אחרת: הלקח הראשון הוא: טוב להיות "שמשון הנעבך" שחוטף מהמפגינים. דווקא ההתאפקות המשטרתית מול השתוללות חלק מההמון שיקמה במהירות את תדמיתה ויצרה לה תמיכה עממית. הלקח השני הוא שטעות שעושה מפקד "קטן" אחד בשטח, עלולה בערבו של יום ליפול על כתפי ראש הממשלה ולחולל שערורייה לאומית...
כשארגון מאבד קשר עם המציאות נפתח מה שמכונה "פער רלוונטיות": הבנת המציאות של אנשי הארגון נפגמת, והתרבות הארגונית שלו אינה רלוונטית למציאות העכשווית. ואז, כשהתרבות נפגשת עם המציאות עפים ניצוצות, והנפגעים - משני הצדדים - אינם תמיד אלה שמגיע להם...
איך ניצב משנה מבוגר, רציונלי, אחראי ומנוסה, יכול לצאת מכנס חירום של הקצונה הבכירה של המשטרה עם המפכ"ל בנושא ההטרדות המיניות, להתקשר למתנדבת ולקבוע איתה בלובי של מלון? איך שועלי קרבות וותיקים בשדות הפוליטיקה הארגונית כמו ניצבי המשטרה לא הבינו, לאחר פרשת ניסו שחם, שנפל דבר והגיע העת להשתנות? מה גורם לאנשים טובים ומנוסים להתעקש ולהמשיך באותה דרך שכבר ברור לכולם שהיא מובילה לביזוי, להשפלה, ולסילוק מהמשטרה?
[מקור התמונה] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * למפכל החדש (שטרם מונה) שלום, לכשתמונה לבטח תחוש גאווה גדולה (בצדק)…
אחת העובדות המרתקות שצדה את עיני בפרשת סגן המפכ"ל המפוטר, ניסים מור - שנחשד בהטרדה מינית של מספר שוטרות - היא שלפי התקשורת, מור הודה בעובדות אך טען שמעשיו מהווים בעיה אתית ולא פלילית. המשמעות של הדברים הינה שההשקעה של המשטרה באתיקה מקצועית משתלמת. שוטריה וקציניה יודעים מהי, ומהם ההבדלים בינה לבין עבירה פלילית. המסקנה היא שראוי לבחון לעומק אם ההשקעה באתיקה אינה מלאכה לבטלה. לימודה לא גורם להם להתנהג לפיה, אלא רק לדעת - בהצלחה כזו או אחרת - לא לחצות במעשיהם את הגבול בין המעשה האתי והעבירה הפלילית.
[למקור התמונה לחצו כאן] משטרת ישראל עוברת בשנים האחרונות סוג של מטבוליזם מואץ, שבו היא מתנקה מהתנהגויות פסולות שהיו שגרת יומה במשך שנים רבות. הסימפטום העיקרי לכך הוא "התפוצצות" פרשיות ההטרדה בעת האחרונה. כמו ארגונים ביורוקרטיים "קפואים" אחרים, כשכבר קורים בהם דברים טובים, הם קורים מהסיבות הלא נכונות… החלק המשעשע בסיפור הוא, שהגורם לניקיון הזה הנו לא אחר…
[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Photo: OHAYON AVI. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] עודכן ב- 20 בספטמבר 2022 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר…
ההוכחה הטובה ביותר של חוסר האפקטיביות של המערכות הממוחשבות להערכת יחידות משטרה היא, שעל אף הנתונים האופטימיים לכאורה, שלימדו את המשטרה שהפשיעה יורדת; לא היה שיפור משמעותי באמון הציבור במשטרה ובחיזוק תחושת הביטחון.
