אבי הראל: כישלון כיבוש כל ארץ כנען בידי יהושע

הפטרת פרשת מטות כאשר היא עומדת בפני עצמה בשנה מעוברת, לקוחה מספר יהושע, פרק י"ג. פרק זה, פותח את חלקו השני של הספר, ומשמש כמבוא לתיאור חלוקתה של ארץ ישראל המערבית. הפרק כולל שני חלקים עיקריים, תיאור הארץ הנשארת, ותיאור התנחלותם של שבטי עבר הירדן המזרחי – ראובן, גד וחצי שבט המנשה.

אבי הראל: מסעות בני ישראל

רשימת המסעות בפרק ל"ג בספר במדבר, מתארת ארבעים תחנות מסע של בני ישראל במדבר סיני, כנראה כנגד ארבעים שנות הנדודים במדבר. בתיאור האמור יש חזרה של דפוס קבוע המתחיל במילים ויסעו מ..., ומסתיים במילים ויחנו ב... . למתכונת יסוד זו, מצרף לעיתים המספר המקראי הרחבה גיאוגרפית...

אבי הראל: כבודו או כבודי? על תיקוני סופרים במקרא

הפטרת פרשות מטות – מסעי, הינה פרק ב' בנביא ירמיהו. פרק זה מהווה יחידה ספרותית בפני עצמה ונחשבת לאחת הנבואות המוקדמות ביותר של ירמיהו. מסתמן שנבואה זו נאמרה קודם הרפורמה הדתית של שנתו השמונה עשרה של יאשיהו, כלומר 622 לפני הספירה. כל עיקרה של נבואה זו נסוב על נושא אחד והוא – תוכחה קשה לישראל על שעזבו את ה'...

יוסי פיינטוך: אסתר – האישה שהפרה את נדר אישה

בעל (או אב) המחריש לשמע נדרה של אשתו הופך לאחראי אף יותר ממנה למימושו העתידי של הנדר. מאידך, ביטולו של הנדר אף הוא מונח על כתפיו; ברצותו מחריש ומקיים את נדר האשה, וברצותו מפר אותו. על פי ספר אסתר ניתן להבין שמרדכי היהודי בשושן מכיר פרשיה זאת; והוא משתמש בה ביעילות...

'פרשת מטות' באתר ייצור ידע

פָּרָשַׁת מַטּוֹת היא פרשת השבוע התשיעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ל', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק מ"ב. בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפרשה. קריאה נעימה...

אבי הראל: מלחמת מדיין ומלחמת אין ברירה

מלחמת מדין מלמדת את הקורא המקראי כי כל מלחמה, גם אם תהיה הצודקת ביותר, יש לה מחיר כבד גם בעת ניצחון. אין זה משנה אם המדובר בנזקי גוף או נפש, המחיר תמיד יהיה גבוה. בנוסף, הלקח הנלמד כאן שיש לנקוט באקט מלחמתי רק שאין ברירה, ואין אפשרות לנקוט דרכים אחרות לא אלימות לפתור סכסוך כזה או אחר. ברם, ברגע שהמדובר במלחמת אין ברירה, יש להילחם בכל העוצמה ובכל האמצעים האפשריים...

אבי הראל: מבלעם ועד אמנת ז'נבה השלישית

בעם ישראל, חלה התפתחות מוסרית מעניינית בתחום גורלם של שבויי מלחמה: מהרג המוני ללא אבחנה, של שבויים ואוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת, שהיה מקובל וראוי, לאיסור על הרג שכזה מעיקר הדין. רק מי שנילחם, הוגדר כאויב שניתן להורגו; ותו לא...