האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אין הפתעות בליגה.
חברי הכנסת של כחול-לבן הצביעו נגד הצעתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ להקים וועדת חקירה של הכנסת לבדוק התנהגות שופטים בבית המשפט העליון. אני ער לכך כי כוונתו של סמוטריץ אינה רק לחקור אלא גם לגרום למשבר קואליציוני; אבל, אין לו לחבר הכנסת אלא מה שעיניו רואות. והן רואות הצעה נכונה!
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קבעה את שמות השופטים שישבו לדין בשבע העתירות שהוגשו כנגד מינויו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. מדובר באחד עשר שופטים. השופטים שלא מונו להרכב הם אלה שהתמנו לתפקידם בתקופת הכהונה של אילת שקד כשרת המשפטים… צדק לא רק צריך להיעשות אלא גם צריך להראות!
אדם הגון והגיוני נותן אמון מלא בשופטים, בבג"ץ, בבית המשפט המחוזי וגם בבתי המשפט האחרים. במילים של כללי האתיקה לשופטים: "בענייני שפיטה אין מרות על השופט זולת מרותו של הדין", וכן "שופט לא יגור מפני איש, ולא יושפע במילוי תפקידו על ידי דעת קהל, חשש מפני ביקורת או רצון לשאת חן"…
גילוי נאות: אני תומך נלהב במהפכה משפטית… אני תומך נלהב במהפכים המוצגים במאמר, וכמאמר השיר "זוהי רק ההתחלה". כל אשר יתרום רעיונות נוספים שבוודאי קיימים – יבורך!
בית המשפט "יכפיש"? בית המשפט "יסכל"? בביטויים האלה, ח"כ נתניהו מצייד את ההולכים בעקבותיו בביטויים כוזבים שתכליתם המובהקת היא לדחוף את הקהל שלו להתקפה נוספת על בית המשפט העליון!
הפרקליטות ומערכת בתי המשפט הם מוסדות זקנים. אם ניקח בחשבון את תקופת המנדט הבריטי, הם כבר בני 100 שנים; ומחזור החיים של ארגונים פועל בדיוק כמו מחזור החיים של בני אדם (רק שארגונים יכולים להיוולד מחדש. בני אדם עדיין לא, אבל זה כבר מאמר אחר…). בגיל 100 גם ארגונים מאבדים קשר עם הסביבה…
"העם" לא יקבע מהי דמוקרטיה. ייתכנו תפיסות שונות בדבר מהותו של המשטר הדמוקרטי, וכמובן בדבר פרטי ההסדרים שלו, אבל אין תפיסה רצינית, שדמוקרטיה היא מה ש"העם" חושב שזו דמוקרטיה. העם לא יקבע מהי מתמטיקה, מהי הנדסה, מהי רפואה, מהי לוחמה וגם לא מהי דמוקרטיה…
במאמר קודם עסקנו בחריגות מוסדיות של שופטי העליון: החתירה ל'שכפול עצמי', על מנת לשמר את העוצמה בידיה של האליטות הקיימת, לאורך שנים. הבעיה היא שחריגות מוסדיות מביאות פעמים רבות מידי לחריגות אישית…
פסיקה אחת של בג"ץ ניטרלה לחלוטין את ההתיישבות היהודית, פגעה בתכלית קיומה של הציונות, וחיסלה אותה כערך מעשי: בג"ץ קציר (בג"ץ קעדן)…
ההיבט המשפטי איננו תכלית הכל. משפטנים לא יבינו זאת, אבל יש מבחן חשוב הרבה יותר מהמבחן המשפטי, והוא מבחן האמון של הציבור הרחב בבית המשפט ובפסיקותיו. השופט דוד רוזן בחר במהות, והשליך את הדילמה זו לחיקו של בית המשפט העליון. אבל את מבחן הזה כצפוי, בית המשפט העליון לא מסוגל היה לצלוח…
