פנחס יחזקאלי: איך הפרקליטות 'מטפלת' בשופטים שאינם הולכים בתלם?

מה קורה אם הפרקליטות צוברת עוצמה יתרה ומפעילה לחצים ישירים ו/או עקיפים על שופטים, באופן שעלול לערער את עקרונות ההפרדה בין הרשויות? מה זה אומר על שלטון החוק, עצמאות השופטים ואמון הציבור במערכת המשפט? אצלנו, זה מורכב הרבה יותר מ'סתם' התמסמסות הפרדת הרשויות. הפרקליטות ושופטי בית המשפט העליון מצויים היום בחזית אחת, המגויסת לשימור מעמדה של אליטת ההון הישראלית. לכן חשובה 'אחדות השורה' שבעתיים, גם על השופטים ברמות המחוזי והשלום.

ציון אמיר: לאן נעלמה הבושה? איפה אתם כשצריך אתכם?

איפה אתם כשצריך אתכם... איך נגמרו האנשים כולם... לאן נעלמה הבושה... איך הפכנו לסדום? בשתיקתם של כל אלה, הם ציוו את מותה של הדמוקרטיה. ויהי רעב בארץ...

פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות בפרשת השופט יצחק עמית

לשפשף את העיניים ולא להאמין... היום אחר הצהרים תתכנס הוועדה למינוי שופטים כדי להמליך עליה - ללא הפוליטיקאים שמחרימים - את אחד האנשים המקוטבים והשנואים בישראל, אחרי שהתברר שביצע עבירת בניה, לא אמר אמת לתקשורת ואף ניסה להחיש - בניגוד לחוק ולנהלים - את הטיפול בעניינו בוועדה האזורית. כך, הולכת וגוברת תחושת הסלידה, שחש העם מבית המשפט שלו. זה לא מבשר טובות לבית המשפט העליון, ובוודאי לא לזה שהעמיד את עצמו עתה בראשו!

משה כהן אליה: פוליטיזציה

אי אפשר להתלונן על "פוליטיזציה" של השפיטה מצד נבחרי הציבור, מבלי להוציא את הפוליטיזציה ש"המקצוענים" הכניסו להליך השפיטה. פוליטיזציה, במובן הרע של המילה, היא "הפוליטיזציה" של המקצועות שתכליתם המקורית איננה פוליטית אלא נאמנות לחוק שקיבל המחוקק (מקצוע השפיטה), להצלת חיים (הרפואה), ולמקסום העושר המצרפי (הכלכלה). בשנתיים האחרונות אנו עדים במלוא העוז להשחתת המקצועות הללו על ידי אנשים שעושים במקצוע קרדום לחפור בו פוליטית...

משה כהן אליה: בעידן של שפיטה פוליטית, הכוח לקבוע הרכב קובע לא אחת גם את תוצאותיו

ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.

פנחס יחזקאלי: הכל התחיל כשפתח בית המשפט את שעריו לכל!

איך מצא עצמו בג"ץ מגן באובססיות על זכויות האויב בעיצומה של מלחמה קיומית, עד כי הפך נשוא לתגובות קשות ברחוב הישראלי כמו "בג"ץ הפך לביתם החם של הנוח'בות" ועוד מילים שמוטב לא להעלותם על הכתב? הכול התחיל, כשבית המשפט העליון בישראל פתח את זכות הגישה אליו לכל אדם בשנת 1995, בהחלטה הידועה כ"בג"ץ בנק המזרחי". כדרכו בהחלטות משנות מציאות, הוא עשה זאת 'מתחת לרדאר', 5 ימים אחרי רצח רבין, רחוק מתשומת הלב הציבורית...

פנחס יחזקאלי: הזורע רוח קוצר סופה. בית המשפט מאבד את עמו

עוד לא עברה שנה מאז ההמונים שצבאו על הרחובות 'הצילו' את שלטון החוק מהמבקשים לכלותו, והנה מהפך: בשרשרת בלתי פוסקת של 'עשייה על סטרואידים', ובעזרת העמותות העותרות אליו שוב ושוב - שחלקן פועל במימון זר ואפילו עוין, שמייצגות את האויב, ומתפרנסות בזכות פתיחת שערי בית המשפט לכל דורש - ממחישה מערכת בתי המשפט כמה היא חולה ותלושה מהמציאות (ומעמה), וכמה הוא היה תמים בהגנתו עליה...

פנחס יחזקאל: הסיבה הראשונה לרפורמה בבית המשפט העליון: 'מועדון הזהים' ש'משכפל' את עצמו

אחד הסימפטומים המאפיין את בית המשפט העליון כמערכת בקיפאון-סטגנציה, הוא התופעה המוכרת של 'שכפול עצמי' של הרובד הבכיר בארגון. האליטות של המערכת נוטות לשכפל את עצמן, על מנת לשמר את העוצמה בידיהן; ולהגן על שלמותן, לאורך שנים. ה'שכפול הזה מורכב משני סוגי פעולות: הכנסת המתאימים ל'משפחה' מחד גיסא; והדרת ה'לא מתאימים' ממנה, מאידך גיסא...

הרן פינשטין: ייקוב הדין את ההר?

השופט הרן פינשטין מצטט את שופט העליון המנוח מישאל חשין: "הרגשה כבדה מלווה אותי, ואני מתקשה להשתחרר מתחושה זו, כי שיטת המשפט והעושים מטעמה לא מילאו את חובתם כלפי החברה. בין אם נאמר כך ובין אם נאמר אחרת, רבים יסכימו - ואני בתוך הרבים - כי שיטת המשפט הכזיבה".