תסמונת ה'מגיע לי' של אירופה

אחד התסכולים הגדולים של אנשים שאוהבים להעניק הוא העובדה שאחרי פרק זמן מסוים מתרגל המוענק, ומתחיל להאמין שזה בעצם מגיע לו... את התופעה הזו מכנים תסמונת ה'מגיע לי', ואותה החליט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לנפץ, בהגיעו לפסגת נאט"ו בבריסל ביום 11/7/18. הקדימון לפגישה הגיע כדרכו בטוויטר: הוא דרש ממדינות אירופה להשתתף בעלויות הכלכליות הגבוהות, הכרוכות בשמירה על ביטחון היבשת שלה...

בדרך לאירופה מאוחדת?

ב'הפוך על הפוך', נתגלגלה לידיהם של מנהיגי המעצמות המובילות את האיחוד האירופי שעת חסד ופתרון אפשרי. עזיבת בריטניה משאירה איחוד אירופי מפוצל פחות, שהאיומים מבפנים (הטרור האסלאמי) ומבחוץ (רוסיה) מקלים עליו להנהיג צבא ומשטרה משותפים. אם מרקל תיבחר, וסביר להניח שכך יהיה, האג'נדה הזו יכולה להוות משב רוח רענן, שימלא את הקדנציות שלה ושל עימנואל מקרון - בדינמיות של עשיה, שערך רב בצידה, להם ולאירופה כולה. כמו שזה נראה כרגע, המהפך הזה גם נכון וגם כדאי...

הרוח שינתה את כיוונה…

למי שטרם הבין, דונלד טראמפ הוא רק עוד מרכיב חשוב בשרשרת תהליכים שתצבע את העולם הפוליטי המערבי בצבעים אחרים מאלה שהורגלנו אליהם בעשרות השנים האחרונות. כל מערכת בחירות במדינה באירופה המערבית תביא בעשור הקרוב להתחזקות הדרגתית של הימין. תוך מספר שנים תיווצר, מן הסתם, מציאות פוליטית שונה במדינות כמו צרפת, הולנד אוסטריה ואחרות. זה איננו הפשיזם של תחילת המאה העשרים - כי ההיסטוריה איננה חוזרת בדיוק לאותו מקום - אבל זה ימין שנחוש להסיר את השיתוק שאחז בממסדים הדמוקרטיים מול הסכנות שמאיימות לכלותם. אם תהיינה מפלגות מהסוג ה'ישן' שתצלחנה להיאחז בשלטון, הן תיאלצנה מן הסתם לאמץ את אותם צעדים בדיוק. 'הרוח שינתה את כיוונה': פחות חירויות והרבה יותר סדר... לשם אנחנו הולכים!

פנחס יחזקאלי: מפגעים בודדים היא תופעה חדשה? מה פתאום…

גם גל רציחות הבודדים האנרכיסטים - בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 - יצר בתחילה פניקה בציבור ושיתוק אצל השלטונות, שהחריפו את הנטייה של בודדים לבצע אותן (נראה מוכר, נכון?). רבים דיברו על קץ הציביליזציה... אולם עם הזמן, הכאוס הביא לדעת קהל חריפה נגד האנרכיסטים והסתה גלויה נגדם. השלטונות בארצות הברית ובאירופה סימנו ורדפו אותם. כך למשל, ב-1903 העביר הקונגרס חוק האוסר את כניסתם של אנרכיסטים לארצות הברית, וזאת כסדק ראשון בעיקרון שהיה עד אז עיקרון מקודש, של זכות הכניסה החופשית. לבסוף, שכח הגל האנרכיסטי ונעלם. ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על אירופה החדשה – אוסף ראשון

אירופה שינתה פניה, ומלחמת חרבות ברזל גורמת לה להסתכל בראי... דף זה מתעד חלק מהסרטונים ומהפרסומים האחרים, המשקפים את ההשתנות הזו, והוא מוקדש לכל העמלים להשיג דרכון אירופי… אתם מוזמנים לתרום כרזות נוספות.

אלי אסייג: בעיית המשילות במגזר הערבי

[בתמונה: ניצב משנה אלי אסייג] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] באביב 2015 הגיש ניצב משנה אלי אסייג (ראו תמונה למעלה) את עבודת הגמר שלו למכללה לביטחון לאומי, צה"ל. עבודה זו עסקה ביכולת המשילות של המדינה באזוריה הערביים, ובהשוואה של המצב השורר בישראל בתחום ההכלה של המיעוט…

פנחס יחזקאלי: דיוויד פ' גולדמן – ציביליזציות גוועות – מדוע אירופה והאסלאם נעלמים

הספר ציביליזציות גוועות - מדוע אירופה והאיסלם נעלמים (ובאנגלית: "How Civilizations Die") משתייך למה שמכונה הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים, משמע, שלמרות המורכבות והדינאמיות הרבה של עולמנו, ישנם דברים שיישארו תמיד קבועים: גאוגרפיה, דמוגרפיה, משאבים וגם נגישות לטכנולוגיית על. כל אלה ישלטו תמיד על היחסים הבינלאומיים, ועל בסיסם ניתן לנבא את התנהגותן של אומות ואת תרבותן האסטרטגית...