פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על דמות הנשר במקרא ובחיים

הנשר הוא מהעופות הגדולים המצויים בארץ בפרט ובמזרח התיכון בכלל. אורך גופו יכול להגיע עד 114 ס"מ, מוטות כנפיו עד 280 ס"מ, ומשקלו יכול להגיע עד 8.5 ק"ג. הנשר נזכר 26 פעמים במקרא, והוא מופיע כאמור בראש רשימת העופות הטמאים. הוא מסמל במקורות שלנו כוח ומהירות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות דמות הנשר ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

אבי הראל: דמות הנשר בשירת האזינו, מוטיבים קבליים

שירת האזינו העמוסה בדימויים שונים גם מהטבע, מדמה את ההשגחה האלוהית על ישראל להנהגתו של הנשר כלפי גוזליו, בגוף השירה, מחבר השירה מדמה אותו כדלקמן: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. על פי הדימוי האמור כאן, ה' נשא את עם ישראל כמו על כנפי נשרים, בדומה לנשר הפורש את כנפיו כדי לשאת עליהם את אפרוחיו. לשון אחר – הכתוב מתאר את מעשה הנשר השומר את אפרוחיו בעודם בקן ונושאם על כנפיו בשעת מעופו.

גרשון הכהן: למאמינים הג'יהדיסטים לא נפתחו שערי שמים

תקציר: כוח העמידה הישראלי, ויכולתו המשתכללת של צה"ל למימוש הישגים מבצעיים חסרי תקדים, הצליחו לחולל ספק באמונה הדתית האסלאמית כי הגיעה שעתם. להנהגה הישראלית המדינית והביטחונית ראוי להכיר עד כמה לחילחול הספק האמוני הזה – שמא גם הפעם לא נפתחו למאמינים הג'יהאדיים שערי שמים – יש תפקיד משמעותי בכינון התודעה האזורית על ממדי הניצחון הישראלי. … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: תיאוריית החלפת האוכלוסיות (The Great Replacement) שמניעה את הימין במערב

תיאוריית "החלפת האוכלוסיות" מספקת חלון להבנת תחושות חוסר הביטחון והפחד מפני השינוי התרבותי-דמוגרפי שמלווה את העולם המערבי בעשורים האחרונים. ע"פ הפרוגרסיביים, היא רוויה בגזענות ומניפולציות פוליטיות, ומטרתה לקדם מדיניות פרוטקציוניסטית ולאומנית. אולם, קשה שלא לראות אותה מתממשת, הלכה למעשה. השפעתה על החברה המערבית היא עמוקה, והיא ממשיכה להזין את השיח הפוליטי, ולהקצין את הפוליטיקה הפנימית.

פנחס יחזקאלי: קנדה נכנעת למוסלמיה

הצתת הכנסייה האנגליקנית ההיסטורית של סנט אן בטורונטו על ידי מוסלמים ושתיקתו של ראש ממשלת קנדה באותה עת, ג'סטין טרודו, משקפים את הדילמות המורכבות שעומדות בפני ממשלת קנדה עם קריסת הרב-תרבותיות. האירוע מעלה שאלות על גבולות הסובלנות הדתית, תוך כדי הדגשת המתחים הגוברים בין הקבוצות השונות. התנהלותו של טרודו במקרים כאלה יכולה להגדיר מחדש את הפוליטיקה הקנדית בעידן הפוסט-מודרני, ולהשפיע על דרכה של המדינה לשנים רבות קדימה.

פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של פרס נובל לשלום

איך ממליצים על ארגון טרוריסטי כאונר"א לקבלת פרס נובל לשלום? כי הפרס משמש גם ככלי פוליטי בזירה הבינלאומית. הענקת הפרס לדמויות שנויות במחלוקת או למנהיגים פוליטיים בשיא הקריירה שלהם מצביעה על העובדה שועדת הפרס לא רק מושפעת משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים, אלא מנסה לעצב אותם. כאשר פרס נובל לשלום מוענק, הוא אינו רק מבטא הכרה בהישגים אלא גם מכוון, לעיתים קרובות, להשגת מטרות פוליטיות רחבות יותר בזירה העולמית.

פנחס יחזקאלי: האויב האמיתי הוא תמיד האויב מבית

תהיתם, מדוע המחאה נלחמת בבנימין נתניהו כשחיילים ישראלים מקריבים את חייהם במלחמה נגד האויב מבחוץ? תכירו את תפיסת 'האויב מבית' שגובשה ע"י הבולשביקים בברית המועצות, ואומצה ע"י ה- WOKE המערבי: האויב מבית – שעומד בדרכך לשלטון או מסכן את שלטונך – תמיד מסוכן ובעייתי יותר!

רוני אקריש: הנאורות האמונית

הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו – המעוגנת במידה רבה באקדמיה – במצבה של האקמיה היום?

גרשון הכהן: על תפיסת הביטחון הישראלית להתגבש מחדש מתוך משבר

ישראל הפתיעה בכושר העמידה שגילתה גם את עצמה, וגם את הנחות היסוד שעמדו עשרות שנים ביסוד תפיסת הביטחון הישראלית והנחות אלה ראויות להתבוננות מחודשת

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על 'מלחמת חרבות ברזל' אוסף 46

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 46 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל', מאוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…