האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המלחמה הראשונה המתוארת בפסוקי המקרא, לא באה ללמד את הקורא ולהעשירו בידע צבאי שאין לו, אלה מדגישה כי מלכי הברית הצפונית יצאו למסע מלחמתי כנגד ממלכות כנען הסמוכות להן. במהלך צבאי זה, הם גם נתנו מענה הולם לאזור המרידה המשני בים המלח. זאת, במטרה ובכוונת מכוון של המספר המקראי, להדגיש את אופיו של אברהם בכלל ומול מלך סדום ושותפיו בפרט, וכבסיס לתיאור העונש הכבד שבא על מלכים אלה בעקבות התנהגותם המוסרית הפגומה.
פסוקים אלה מקפלים בתוכם קושי מוסרי עצום, היות ולפי פשט הכתוב, אברהם אומר לשרה רעייתו, כי היות ויופייה רב עד מאוד, הרי שיש חשש מהותי כי יהרגוהו ויקחו אותה תחתיו. הפתרון שאברהם מציע כאן הוא מפוקפק למדי. במקום אשתו תהפוך שרה לאחותו. האומנם זו התנהלות מוסרית ראויה, בכך שהוא בעצם מפקיר את שרה למצב של חוסר אונים מוחלט? ומה הרציונל להיות אחות, הרי גם במצב שכזה המצרים יכולים בלי להניד עפעף להוציא את אברהם להורג ולקחת את שרה, או אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
התנהגותו של יוסף בן מתתיהו החשידה אותו בעיני רבים כמשתף פעולה, או אף כבוגד בבני עמו. ניתן ללמוד על הלך רוח זה מאופן טיפולו במקרה השוד שביצעו צעירים יהודים בני הכפר דברת, בצפון עמק יזרעאל, סמוך להר התבור. הם שדדו רכוש רב משיירה של אחד השרים החשובים של המלך אגריפס השני, שכיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם…
ארה"ב מקיימת הפרדה בין דת למדינה, אך לא בין דת לחברה. השימוש במשה רבנו ובדמויות תנ"כיות נוספות כאב-טיפוס פוליטי נפוץ בארה"ב: משה רבנו ולוחות הברית היו תמיד חלק בלתי-נפרד מההוויה האמריקאית. הם מייצגים את המסד הקבוע של הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב, החשוב יותר משקולים גיאו-פוליטיים משתנים, ומעניק רוח גבית לשיתוף פעולה חסר-תקדים בין שתי המדינות…
הקשת היא תופעת הטבע קבועה המסמלת קביעות ויציבות, והיא המתאימה ביותר לציון אות הברית בין האל לאדם. זאת בהיותה מורכבת מצבע יחיד – המכיל פוטונים זהים ובלתי משתנים – בניגוד לאור השמש, או לגורם חומרי כלשהו. עתה ניתן להבין את דברי המקרא הרואים בקשת אות וסימן נצחיים וקבועים כמשל להבטחה שמבול נוסף לא יתרחש בעתיד…
הרבה נכתב בשנים האחרונות על התערערות סדר החיים במקומות רבים באירופה: על הפליטים ומצוקותיהם, על האזרחים… מעט מאוד נכתב על מצוקות השוטרים. מצוקה זו התפרצה לאחרונה בהפגנה ספונטנית של מאות שוטרים במרכז פאריז, נגד מפקדיהם, הדרג הפוליטי ורשויות המשפט. למצוקות הללו מוקדש המאמר הנוכחי.
האם היה מבול ואם היה היכן היה ומתי? הרמב"ם מתייחס לשאלה זו כדבר שנכשלים בו רבים, וקובע, שמטרות סיפורי המקרא באה לשם תועלת הכרחית לאדם, של שכלו ומעשיו עלי אדמות. אין המקרא לפי דעתו ספר מדע או היסטוריה אלא ספר שיש בו תועלת לאמונתו ולדרכו המוסרית של האדם. סיפור המבול – בין אם התרחש או בין אם לאו – אינו מעלה או מוריד כהוא זה. המשמעויות התיאולוגיות והמוסריות שעומדות מאחוריו הן החשובות ותו לא!
טבח כפר קאסם: איך יכולים המשטרה ומשמר הגבול, שאינם מכירים באחריותם לטבח מוכח; אינם מתנצלים ואינם מעמידים משמר כבוד ליד האנדרטה ביום הזיכרון, לדרוש מהנהגת הצבור הערבי לקבל אחריות על אירועי תשפ"א ועל האלימות במגזר?
אחד האירועים המרתקים והמלמדים בדברי ימי משטרת ישראל הינו, ללא ספק, פרשת עוזי משולם והחבורה הנאמנה שבנה ושהקיפה אותו. האירוע המתמשך מספק דילמות לרוב לדיון בדרכי התגובה והטיפול המשטרתיים. הוא היה גם הזרז להעלאת פרשת ילדי תימן לסדר היום הציבורי…
המחקר ההיסטורי לא הגיע לדעה אחידה ומגובשת אודות שאלת מוצאם האתני של יהודי הגליל. אין חולק על אופייה העברי או הישראלי של אוכלוסייה זו בתקופת המלוכה עד הכיבוש האשורי. אז, הוגלו חלק מהיהודים. אולם ההיקף האמיתי של הגלות זו אינו ברור וגם האם במקום היהודים שהוגלו הובאו לגליל מתיישבים אשורים. בימי מרד החשמונאים, היה בגליל ישוב יהודי קטן שנזקק לעזרה. ככול הנראה, כאשר בית חשמונאי השתלטו על הגליל הם כפו גיור על תושביו…
