אבי הראל: מתי נוצר חג ראש השנה במתכונתו הנוכחית?

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.

אבי הראל: המודל של זבולון ויששכר וסוגיית השוויון בנטל

פרשת וזאת הברכה מסדרת לנו פרומו לדיון הקרוב בחוק הגיוס – ההסכם בין שבט זבולון שעוסק במסחר, לפרנס את שבט יששכר, שאמור לשקוד וללמוד תורה. אז, הכריע הרמב"ם את הכף, ופסק באופן נחרץ נגד האפשרות, שמגזר אחד יהיה פטור מהחובות של כלל הציבור.

פנחס יחזקאלי: איציק בר מוחא – אדריכל קריסת הבנק למסחר – שוב בחוץ…

איציק בר מוחא שילם את מחיר פרשת הבנק למסחר לבדו. שלוש עשרה שנים הוא ישב בכלא, בעוד חבריו ל'כנופיה הירושלמית', חוגגים בחוץ… אח"כ ישב ארבע שנים נוספות ביחד עם קוטייר עודה מג'לג'וליה, בחשד למספר ניסיונות לרצח והכנת מטעני חבלה. הוא השתחרר וחזר לביתו שביבנה – ולעולם הפלילים שמחוץ לחומות – בנובמבר 2021, היישר לעיצומה של מלחמת כנופיות חדשה…

כהן וכהן: הרשעות שווא, עבריינים או קרבנות של מערכת אכיפת החוק?

הרשעה במשפט הפלילי פירושה, קביעה שיפוטית שבה הנאשם עבר את העבירה שבה הוא מואשם מעבר לכל ספק סביר. הרשעת שווא פירושה, שהמסקנה שאליה הגיעה מערכת המשפט באשר לנאשם, כי הוא אשם מעבר לכל ספק סביר, היא מסקנה שגויה. הרשעות השווא, מקורן בליקויים הקיימים במערכת אכיפת החוק… במאמר הנוכחי נדון בתופעת הרשעות השווא בישראל ובגורמים להרשעות שווא, נתמקד בהודאת שווא, תוך אזכור של מקרים שהתרחשו בישראל.

גרשון הכהן ואפרים ענבר: ירושלים – מזכר אסטרטגי

האינטרס הישראלי מחייב שליטה מלאה בירושלים ובמרחבים שסביבה. חלוקת העיר או חולשה בריבונות על פרבריה היא הזמנה להתעצמות הטרור, ובעיקר חוסר אחריות אסטרטגי ביחס לחזית המזרחית ולעורף הביטחוני של שפלת החוף צפופת האוכלוסין…

פנחס יחזקאלי: ועד שוטרים – הגיע הזמן!

האם השוטרים מטומטמים? זה לפחות מה שקברניטי המשק חושבים. אין קבוצת עובדים בשירות הציבורי, שפוטנציאל ההשתכרות שלה גבוה כמו השוטרים. אין קבוצה בשירות הציבורי שמדוכאת ונרמסת כמו השוטרים! (שוטרי המחאה כמקרה בוחן…).

ד"ר אורי מילשטיין: זרועות היסוד של הארגון הצבאי

לאחרונה, פנו אלי מספר קוראים וציינו כי חסר באתר ערך, המפרט את התאוריה הוותיקה (והנכונה תמיד…) על ארבעת זרועות היסוד של הארגון הצבאי, שהגה ד"ר אורי מילשטיין. כיוון שכך, וכיוון שבעיני, שהתאוריה נכונה וגם חשובה להבנת מהותו של צבא בפרט, ושל ארגונים צבאיים בכלל, כמו למשל משטרה, הנה היא לפניכם…

רקפת ששון: ביצועים של עובדים בארגון

ביצועי עובדים הם, מִמּוּשׁ, קִיּוּם או הַגְשָׁמָה של מטרות הארגון על ידי העובדים. משמע, תוצר סך הפעילויות, התומכות בארגון ובמטרותיו, שמבצע/ים עובד/ים; ושם כולל למרכיבים בתפקידו של העובד, כדוגמת יכולות מקצועיות, פרודוקטיביות, עבודת צוות ועוד. 

אבי הראל: לא בשמיים היא, דיון בדרכי ההכרעה ההלכתית

בפרשת ניצבים קובע המקרא, כי מקור הסמכות ההלכתית שייך לאדם המצוי בארץ, ולא לתופעות ניסיות כבת קול. זאת ועוד: בעקבות השימוש הנרחב שנעשה במקורות הנוצריים בבת קול, כדי לבסס את ישו כנביא לגיטימי – הבא לתת לאנושות דת חדשה – פוסק הרמב"ם כי לאחר מתן תורה בהר סיני, איש אינו יכול לשנות את דברי המקרא, גם אם הוא משתמש בסמכותה של בת קול, או במסווה של נביא האל…

רועי צזנה: מה יישאר לרופאים כשהמחשבים יבינו רגשות?

ככל שהבינות המלאכותיות מתקדמות יותר, כך הן יכולות גם לפענח ולהבין רגשות – לפעמים על סמך תיאור טקסטואלי בלבד, ולעתים באמצעות צפייה בתמונה או בווידאו. אלגוריתם שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, למשל, בחן את פניהם של אנשים שסבלו מכאבים, והצליח לדרג את הכאב שחשו. מחקר מאוניברסיטת קליפורניה וטורונטו חשף גם שמערכות ממוחשבות מסוגלות אפילו לזהות כאב טוב יותר מהרופאים האנושיים, ולסנן 85 אחוזים מהמתחזים – בזמן שבני-אדם מיומנים הצליחו לזהות את המתחזים רק ב- 55 אחוזים מהפעמים…