רלוונטיים תמיד

רבי משה נתן רואה במשכן רמזים לעולם המטאפיזי, כמו גם בחלק מכלי המשכן, שאף הם רומזים לעניינים שונים, כפי שעולה מסכומו של רבי משה נתן עצמו: "…והארון אשר תוכו הלוחות שהם העדות האלוהי על התורה הנתונה לישראל, הוא כנגד ונוכח גלגל הרקיע, או הכפורת הוא כנגד ונוכח שמי ההצלחה, והמנורה בכללה היא נגד ונוכח שבעה כוכבי הלכת, והנר האמצעי ממנה לשמש, ומזבח הזהב עם הקטורת הוא נגד ונוכח העולם וציור הנפרדים העלולים, ומזבח העולה נגד החומר הראשון שהוא ראש ההוויה וההפסד, ובכלל הוא נגד ונוכח העולם השפל בכללו…"

בין מומחים צבאיים וחוקרי תופעת המלחמה, מקובלת ההבנה, כי בכל מלחמה ישנם מאפיינים חד פעמיים המכוננים אותה, כאירוע היסטורי שלא יחזור שנית, אף לא במתכונת דומה. מאפייניה החד-פעמיים של מלחמת ששת הימים מובהקים במיוחד. בכל זאת, עדין קיימת בשיח הביטחוני הישראלי נימה גלויה של כמיהה לראות שנית את צה"ל מנצח, כמו באותם שישה ימים ביוני 1967.

טלו קורה מבין עיניכם – וזה ממש לא קשור לבעד או נגד נתניהו, אלא למהותה של שחיתות וליכולות בעלי האינטרסים: בכל מקום שמעורב כסף גדול ו/או אינטרסים כבדי משקל, יעשו בעלי העוצמה, ככל שיוכלו, להטות את ההחלטות לטובתם! הנושא הזה מצוי – מטבע הדברים – בצל, אבל, איסוף מודיעיני נגד רגולטורים וחוקרים בכירים – וגם נגד מקבלי החלטות חשובות אחרים במגזר הציבורי – מתרחש כל העת!

מדובר, הן באיסוף גלוי, הכולל כל מה שקיים באינטרנט על אדם מסוים (למשל, מחקר עומק של דפי הפייסבוק של האיש והמעגלים הסובבים אותו); ובמידת הצורך גם סמוי.

חיים הירשנזון נרדף בגלל גישתו הדתית/מדעית, וגם המדינית בהיותו תומך במפעל הציוני המתהווה, על ידי רבני היישוב הישן בירושלים. הללו הכריזו עליו חרם, שאילץ אותו בסופו של דבר להגר לארה"ב. גם במקום מושבו בניו ג'רזי, המשיך הירשנזון בעבודתו הפרשנית/מדעית, כמו גם בתמיכתו הנלהבת במפעל הציוני לאומי. הגלייתו מירושלים סימלה יותר מכל את דברי הפתגם כי אין  נביא בעירו.

התורה בכלל, ועשרת הדברות בפרט, לא ניתנו בהר סיני בשפה העברית המוכרת לנו כיום. הם היו כתובים בכתב הכנעני / פיניקי, שהיו רווחים באותה תקופה במזרח הקדום.

המאמר בוחן את הסיבות לכך, שמדינות דמוקרטיות פועלות, לעתים, בניגוד למהותן ולעקרונותיהן, ונוקטות באלימות בלתי מידתית קיצונית כנגד אזרחיהן בני המיעוטים. מקרים אלה אינם שכיחים כלל וכלל שכן מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה מונעים ממנה להפעיל כוח באופן בלתי מידתי. אולם, לעתים רחוקות, בעתות של משבר ובנסיבות חריגות, מנגנוני ההגנה הללו כושלים…

ניתן לפלח את שוק העבודה, בארצות מפותחות, לשני סקטורים עיקריים – ראשוני ומשני: בראשון קיימת נטייה למיסוד, להתפתחות ביורוקרטיה, ולשיפור תנאי העסקה וביטחון תעסוקתי. בשני קיימת תחרות עזה והוא דינאמי מאוד. אופיים השונה של הסקטורים הללו יוצר מוקדי משיכה קוטביים לסוגים קוטביים של עובדים…

עברו כמאה שנים מאז קבע משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק: "לא נהיה עם נורמלי, עד שיהיו לנו זונות יהודיות וגנבים יהודים". היום, הפשע המאורגן הישראלי מגלגל הרבה מעל ל-50 מיליארד ש"ח בשנה; וכמו ההי טק – גם הוא הפך לשם דבר בעולם… ניתן לחלק את התפתחותו לחמש תקופות. התקופה הראשונה – ה'ילדות' – תקופת הצנע (1959-1949) היא נושאו של מאמר זה.

נס קריעת ים סוף הוא אירוע מכונן ביהדות ומופיע בפרשת בשלח בספר שמות. אנו נדון באפשרות התקיימותם של ניסים בעולם בכלל ונס קריעת ים סוף בפרט מנקודת מבטו של הפילוסוף היהודי לוי בן גרשון (הרלב"ג)…

מה דוחף את הבאת סוגיית המוטיבציה לגיוס לדיון ציבורי חוזר ונשנה? מכיוונים שונים בחברה הישראלית מבקשים שינוי במודל הגיוס: מבקשים לעבור מגיוס חובה לגיוס צבא מתנדבים מקצועי. מאותה סיבה חתרנית מרבים לעסוק בבעיית אי השוויון בחלוקת נטל הגיוס, בהבנה שהבאת הציבור לדרישה למימושה המלא בהליכה עד הקצה, תעורר תודעת משבר. בהעצמת החרדה ממגמת אבדן המוטיבציה, מבשילים את הפתרון האחר: צבא מקצועי כמשלח יד. אם לא תהיה חובת גיוס בחוק, לא יהיו יותר משתמטים מחובת גיוס, ומי שאינו מתגייס, פטור מהתנצלות…