האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
רק מהמאה ה- 18 ואילך, המנהג של תיקון ליל שבועות הפך לנחלת הכלל. הנימוק הקבלי שניתן לתיקון זה היה שהוא מהווה הכנה לקראת מתן-תורה, אירוע הדומה לטקס נישואין, רק שהפעם, השחקנים הראשיים הם עם ישראל ואלוהיו. ברגע שנימוק זה פשט והתקבל בכל תפוצות ישראל, הוא הפך למשמעות הרשמית והמובילה של חג שבועות שבעברו הקדום והראשוני, לא היה לו כל קשר לכך.
חג השבועות מגשר בין עולם החומר לעולם הרוח. הוא מסמל את המעבר המפעים מן החירות הפיזית של יציאת מצרים אל החירות התודעתית שבהקשבה לחוקים אוניברסליים… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שבועות ומתן תורה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הפסוק בפרשת בחוקותי – העוסק בגמול על השלום בארץ – אומר כי החיות הטורפות לא יזיקו עוד לחברה האנושית. על כוונת המקרא יש מחלוקת עזה בין רבי יהודה הפרגמטי לבין רבי שמעון בר יוחאי…
נשים תופסות מקום גדל והולך בשדרה הניהולית של ארגונים. כיוון שכך, עולות מיד ההשוואות בדפוסי הניהול, בין מנהלים גברים למנהלות נשים. כך למשל, 'ניהול נשי' הוא שם כולל לניהול אינטואיטיבי, רגיש, ושיתופי יותר מהניהול "הגברי" (היתרונות הללו שווים מאמר נפרד…). אבל, מסתבר שעובדות ועובדים טבעו ביטוי גם לניהול נשי בעייתי: הם מכנים את המנהלות הללו, 'מנהלות ב'יצ'יות'. לסוג זה של מנהלות אקדיש את המאמר הנוכחי…
המלחמה שוב מעלה את מצב החקלאות לסדר היום הלאומי. מתי נבין שחקלאות הסְפַר היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה? אצלנו הכל סקטוריאלי: משרד הביטחון רואה בה מטרד. משרד האוצר מסתכל עליה דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; והמשרד לביטחון לאומי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!)
אין צורך להוקיר את האויב, על מנת להעריך אותו כראוי. גם נחישות המאבק באויב אינה צריכה להיפגם אם לומדים לכבדו. המדינה החמאסית בעזה ראויה להרבה כבוד ולימוד מעמיק, לפחות בתחום אחד: היצירתיות… אי אפשר שלא להתפעל מהמוח הפורה שמפגינים האנשים, בתוך סיר הלחץ הגועש הזה, וכנראה בגללו: מנהרות, עפיפוני תבערה, עפיפוני נפץ, ועוד ועוד… בכל הנוגע ללימוד יצירתיות, מהווים העזתים מקרה בוחן מצוין…
האופן שבו נתפסה דמותו של בר כוכבא עבר במהלך השנים שינויים דרמטיים, הכל על פי מאפייני התקופה, ממשיח שקר ועד ללוחם גיבור…
מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…
בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…
פרדי הירש לא זכה לפרסום, והוא אינו מוזכר כלל בשיח על זיכרון השואה. האם היה זה בגלל נטייתו המינית, בהיותו הומוסקסואל מוצהר, או בגלל הדעה כי התאבד ולא הוביל את ההתקוממות כפי שציפו ממנו? על כך אין תשובה. מה שברור, שבקרב הילדים שניצלו בזכותו, פרדי הירש היה ונשאר דמות מיוחדת ונערצת…
