האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003, נטלו הבריטים על עצמם את ניהולה של העיר בצרה בעיראק; והאמריקנים לקחו את כל השאר. אין ספק שבצרה עד היום הרבה יותר שקטה מכל היתר. מדוע? כי הבריטים הם בעלי תודעה קולוניאלית. טבועה בהם ההבנה האסטרטגית, שניהול של קולוניה לטווח ארוך מחייב לימוד והטמעה של התרבות המקומית, שאיתה – ולא נגדה – חשוב לזרום…
פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את מסכת אירועי יוסף, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף…
לו היה קו בר-לב מופעל בהתאם לתכנית המבצעית שלו, אפילו בחלקה, קרוב לוודאי שפני המערכה היו נראים לגמרי אחרת, אבל משלא כך, להאשים את מתכנני ויוזמי קו בר-לב בכישלון, כאשר ידיו ורגליו קשורות, ועיניו מכוסות- עושה עוול, לא צודק ולא ראוי, תוך התעלמות (מכוונת?) מהגורמים והנסיבות במלחמת יום כיפור
חלומותיו של פרעה בתחילת פרשת מקץ ופתרונם על ידי יוסף, מכילים בתוכם מטבע לשון מופיעה במקרא רק עוד פעם אחת קודם במשפט שלמה. פרט לדמיון הלשוני המקשר ביניהם, קיים קשר רעיוני האומר שאדם צריך עזרה אלוהית לפתור חלומות שכאלה או לשפוט משפט צדק כפי שאכן שלמה עשה…
מתגעגעים לגונדר משנה, ד"ר אילנה אילי גולדברג ז"ל – מחשובי האקדמאים בתחום אכיפת החוק בישראל – שנקטפה מאיתנו בטרם עת! רוב ספריה ומאמריה של אילי ניתנים להורדה באתר זה!
פרשת מִקֵּץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ"ד, פסוק י"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את סיפור יוסף ואחיו. היא נפתחת כאשר יוסף מצוי בבור בית הסוהר במצרים. היא עוסקת, בעיקר, במנהיגות…
הפיוט מעוז צור, שמקורו בגרמניה, הפך במרוצת השנים לנחלת הכלל, והוא הפיוט הנפוץ ביותר בקרב כלל קהילות ישראל. על זמן חיבורו של הפיוט יש מחלוקת האם הוא נכתב במאה ה- 13 או קודם לכן. פרופ' יום טוב לוינסקי ניסה להוכיח מהבית השישי של הפיוט כי זמן כתיבתו היה במאה ה- 12, בגלל השמטתו לנוכח האירועים ההיסטוריים המוזכרים בו – מסע הצלב השלישי בראשותו של פרידריך הראשון בארבארוסה, שליט גרמניה…
חג החנוכה, החורג מעבר לחגיגת נס פך השמן והניצחון הצבאי של המכבים, טומן בחובו משמעות אוניברסלית ועמוקה של חוסן תרבותי ורוחני. לקראת החג, ריכזנו כאן את כל המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תיאורית התיוג (Labeling theory) גורסת כי קונפורמיות מחד גיסא; וסטייה חברתית מאידך גיסא, נובעות בעיקר מהאופן שבו מגיבים להתנהגות ולא מההתנהגות עצמה. החברה מגיבה לכל פעולה חברתית, באמצעות הטלת תגית חיובית או שלילית על פעולה מסוימת ועל המבצע אותה. לא ההתנהגות של עושה הפעולה קובעת, אלא תגובת הקהל!
מומחים רבים את ה'מרשם' לצמצום אי הודאות בקבלת החלטות בתחומים השונים של חיינו. ההיגיון ברור: ככל שמצטמצם מרווח אי הודאות, קטן הסיכוי לטעות. משמע, למשתמש בשיטות מתקדמות לצמצום אי הודאות יתרון משמעותי על פני אלה שאינם עושים כן. דוגמה כזו היא שיטת ה- Complexity-Code, שחושפת בפנינו טפח מהמאבק הזה להקטין את אי הודאות בחיינו…
