עופר בורין: עם קשה עורף
בפרשה זו, ה' מתואר כרחום, וחנון, ארך אפים (סבלני), ורב חסד, ואמת, ונוצר חסד לאלפים, ומסוגל לשאת עוון ופשע, וגם כשהוא פוקד אבות על בנים וכו' הם לא הופכים לשונאיו. בעולם האמתי ניראה שחסר הרבה מאוד חסד ורחמים…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בפרשה זו, ה' מתואר כרחום, וחנון, ארך אפים (סבלני), ורב חסד, ואמת, ונוצר חסד לאלפים, ומסוגל לשאת עוון ופשע, וגם כשהוא פוקד אבות על בנים וכו' הם לא הופכים לשונאיו. בעולם האמתי ניראה שחסר הרבה מאוד חסד ורחמים…
פרשת תְּצַוֶּה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן. את פרשת תצווה קוראים לרוב לפני חג פורים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
שמן הזית המוזכר בפרשת תצווה היה לשם הדלקת נר התמיד במשכן. פרט כחומר גלם להפקת אור וחום, היה שמן הזית למרכיב מוביל בתזונה ובייצור של משחות וסבונים באותה תקופה. שמן זה שימש גם כחומר מוביל בטקסים דתיים שונים במזרח הקדום ועד ימינו. מפאת מרכזיותו של עץ הזית ותוצריו, הוא נכלל בשבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל…
פרק שכל כולו הנחיות לתפירת הבגדים של אהרון הכהן ובניו. הם האנשים שתפקידם להיות נושאי המשפט של ישראל מול אלוהים בקודש הקודשים. בשביל מה כל הפירוט המופיע בפרק על בגדי הכוהן?
פירמידת ההיררכיה הארגונית היא אחד המאפיינים העיקריים לאיכות הארגון ולבריאותו. ארגון במיטבו הוא ארגון שדרג המנהלים בו אינו עולה על 5% מן העובדים. אחוז גבוה יותר של מנהלים, השוכנים בדרגי היררכיה מיותרים, מלמדים על מנגנון שמן, מגושם, המסבך את תהליכי העבודה ומעיד על היווצרות שלטון ביורוקרטיה ושלטון נהלים…
חיינו הציבוריים מספקים לנו הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמנו בעיני אחרים, כפי שהיינו רוצים להיראות, ולא כפי שאנחנו נראים בפועל. לכן, חלק מהעובדים נוהגים לדווח באבחונים רשתיים על קשרי היררכיה ו/או קשרי עבודה רבים יותר ממה שיש להם בפועל. דפוס ההתנהגות הזה מוכר לנו בשם 'עובד מתחזה'…
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה. עונש מוות הוא דוגמה רדיקלית של ענישה גופנית והביצוע שלו מכונה הוצאה להורג. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' בסוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פָּרָשַׁת תְּרוּמָה עוסקת בהוראות לבניית המשכן וכליו; ונקראת, לרוב, בשבוע שלפני תענית אסתר. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות הפרשה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בניית המשכן מביאה לשיא את יחסי האל עם בני ישראל. תחילת היחסים הייתה בשליחותו של משה ואהרון אל פרעה, יציאת מצרים, מתן תורה בסיני ועתה, השראת שכינה קבועה בתוך העם. אין זה משנה כלל האם האל אכן שכן במשכן, כוונת הדברים ברורה. היחסים בינו לבין העם שודרגו לרמה של בסיס קבוע ולא על חיזיון נקודתי כפי שהיה במעמד הר סיני.
היום, אין מקדש ואין משכן. אנחנו אמורים להיות אנשים טובים, מתקדמים ונאורים, שמבינים שגם אם יש מקדש וגם אם אין, הוא לא נועד בשביל האל אלא רק בשביל צרכים פרימיטיביים שלנו. לאל אין עניין בכך. יש לו רק עניין שנהייה אנשים טובים. אם נהייה כאלה – אז האל ישכון בתוכנו גם אם נחשוב שהוא קיים וגם אם לאו…