יצחק אדיגס: איך מנהלים מקבלים החלטות…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידיmohamed_hassan לאתר Pixabay]

[למאמר באנגלית בבלוג של פרופ אדיג'ס, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 4 ביוני 2021

ב- 22 בדצמבר 2018 פרסם המומחה הארגוני - החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 - פרופ' יצחק אדיג'ס, (ראו תמונה משמאל) מאמר מעניין בבלוג שלו באנגלית על טיפוסי מנהלים וקבלת החלטות. אני מביא פה לפניכם את עיקרי הדברים בתוספת הפרשנות שלי...  [בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

*  *  * 

כזכור, הגדיר אדיג'ס בספריו ארבעה טיפוסי מנהלים; ולחלופין, ארבע תכונות האמורות להתקיים בהם - ודרכם בארגון ובתרבותו. מודל זה קרוי PAEI (אדיג'ס, 1978, עמ' 17-16):

  • התכונה הראשונה מכונה באות הלועזית P, מלשון Producer – מסירות למשימה, יכולת להזיז מכשולים בדרך להשגת המטרה, חריצות בלתי נלאית ומוכוונות לתוצאות. דגש על חלוקת עבודה, ועל מה נעשה ומבוצע עתה.
  • התכונה השנייה מכונה באות הלועזית A, מלשון Administrator – ביורוקרטיה וארגון, זהירות, סדר, יעילות, שיטתיות, יסודיות ושמרנות, המסדירה תהליכים באופן מחושב, מייעלת אותם ומשליטה סדר 'לפי הספר'. דגש על טיפול בפרטים, ועל איך הדברים נעשים, ואידאליזציה של מה שנעשה בעבר, על חשבון צרכי ההווה.
  • התכונה השלישית מכונה באות הלועזית E, מלשון Entrepreneur – יזמה, יצירתיות, נטילת סיכונים וראייה ארגונית מקיפה, המשליטה חדשנות ויצירתיות, ויכולת לזהות צרכים עתידיים של לקוחות. דגש על הכנסת התלהבות, כריזמה ורגש לארגון; נטייה לראות משברים כהזדמנויות, התמקדות בדבר הבא ובשונה ולא בהווה, וחוסר עקביות בהחלטות.
  • התכונה הרביעית מכונה באות הלועזית I, מלשון Integrator – תכלול ויצירת אינטגרציה וגיבוש בין העובדים, קשב ורגישות לצרכים של גורמים בארגון ומחוצה לו; יכולת למצוא איזון בין צורכי הארגון לצורכי העובדים. דגש עם קונצנזוס, פשרות ויצירת הסכמה.

[להרחבה על מודל PAEI של פרופ' יצחק אדיג'ס, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

החידוש שהביא אדיג'ס, בבלוג שלו (Adizes, 2019), הוא ההשלכות של מאפייני הטיפוסים הללו, על יכולת קבלת ההחלטות שלהם: הוא טוען כי שלושה טיפוסי מנהלים מתוך הארבעה - A, I ו- E - מתקשים בקבלת החלטות. הם יסתובבו סחור סחור סביב לנושא; ידונו בו עוד ועוד; אבל, יתקשו לקבל החלטה, כמפורט:

  • מה שמניע טיפוס A של מנהל הוא הפחד מטעות. הוא חושש ליטול סיכונים ורוצה להיות בטוח לגמרי, לפני קבלת החלטה. על כן, הוא יבקש עוד ועוד מידע לפני שהוא מחליט, וזה יכול להימשך עד אינסוף...
  • מנהל מטיפוס I רוצה הרמוניה. הסכמה. והוא יסתובב סביב לבעיה, וינסה להשיג את הקונצנזוס המיוחל בכל מחיר, או לדחות את ההחלטה, כדי לא לגרום לאנשים תחושות אי נוחות, שהתקבלו החלטות בניגוד לדעתם.
  • לעומתם, מנהל מטיפוס E משנה את דעתו כל הזמן. מתלהב ברגע ומיד מתלהב מנושא חדש; כי רעיונות חדשים וסדרי עדיפויות חדשים, ושינויים בהחלטות, שכבר התקבלו, הם אצלם עניין שבשגרה...

שונה לחלוטין הוא המנהל מטיפוס P, מוכוון המשימה, הוא ילחץ לקבל החלטות מהר - גם אם הן מוטעות - על מנת להתחיל במשימה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ShaunNameNotTaken לאתר Pixabay]

אז איך חותרים לקבלת החלטות אפקטיביות?

בבלוג שלו נותן אדיג'ס עצות טקטיות למנהלים, איך להבין שהזמן שנמשך אינו מטייב החלטה, ומתי כדאי לחתוך ולהחליט. אבל, לא רק מימד הזמן חשוב אלא - ובעיקר לטעמי -  גם איכות ההחלטות המתקבלות.

את הפתרונות לכך נתן אדיג'ס בספריו: הקפדה על בניית צוות בכיר שיש בו נציגות לכל ארבעת סוגי המנהלים; ושאיננו 'עוד מאותו דבר'. משמע, שמורכב ממגוון אנושי שונה: מאנשים שונים באפיים, שהתחנכו במקומות שונים ובדיסציפלינות שונות, שיוכלו להביא לשולחן ההחלטה דרכי חשיבה שונות.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מגוון', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *