האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ראו איזה דמיון קיים בין מלחמת ההישרדות של ארגונים למלחמות בין מדינות; ובאסטרטגיה ארגונית שולטים אותם כללים ואותם עקרונות כמו באסטרטגיה צבאית ולאומית, שהרי מדינות הן בסך הכל ארגונים גדולים. בארגונים – כמו במדינות – אין ארוחות חינם, ועל החלטות נמהרות, של סטייה מסיבות שוליות מעקרונות האסטרטגיה, משלמים כהוגן!
רק לאחר ההגעה ליעדם המערכתי, טיפלו המצרים במעוזים, וכבשו את המעוזים, שלא נפלו, או לא פונו, אחד-אחד. גם לו אוישו כל 32 המעוזים כיאות – זה היה קורה. יתר על כן, לקו בר-לב לא היה כל סיכוי להחזיק מעמד אל מול עדיפות אדירה של הארטילריה המצרית (שהוכחה כבר במלחמת ההתשה)…
התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…
שגרירויות ישראליות במדינות הללו הן נטל ולא נכס; שאנו מוציאים לצורכי החזקתן כסף רב, ללא טעם וללא תכלית; כדי לתת ליריבים פוטנציאליים אמצעי לחץ נגדנו…
"בישראל מקובל למדוד את חומרת הפציעה על פי המידה בה היא מסכנת את החיים. הצום, בו מענה עם שלם את גופו זוהי טראומה שלא תסולא מפז…" טלי כהן שבתאי…
בכל ערב יום כיפור, עם זיכרון המלחמה בן כמעט יובל שנים, חוזרים ומהדהדים לציבור שני מסרים: האחד ממוקד בעומק המחדל המודיעיני; השני מבטיח שהלקחים נלמדו ומעתה צה"ל ערוך ומוכן נכון לכל איום. לאחר עשרות שנים, מסרים אלה ראויים למבט ביקורתי…
פרשת האזינו היא ברובה שירה פיוטית, שיש מחלוקת גדולה על זמן חיבורה. מנעד הזמן נע אצל חוקרי המקרא, מתקופת השופטים וכלה בתקופת הפילוג בין היהדות לעדה השומרונית, כלומר החל מהמאה ה- 12 לפני הספירה, ועד המאה החמישית לפני הספירה…
תפילתה של חנה בפרק ב', בשמואל א', הביאו את חוקרי ביקורת המקרא להניח כי המדובר בטקסט מאוחר לפחות לימיו של דוד המלך, והמדובר בעצם במזמור תהילים שהעורך המקראי שם בפיה של חנה. בנוסף, לפי דעה זו המדובר במזמור ניצחון מפיו של מלך שניצח או מפי אדם שהאל גאלו מיד החזק ממנו…
סבא שלי לימד אותי פעם מהו היחס הראוי אל הזמן החולף: מוטב לחשוב על הזמן כמו שחושבים על חבית של יין יקר ומשובח, שכל רגע ניגרת ממנה טיפה. כשם שלא נניח ליין לטפטף אל תוך החול, כך לא מן הראוי שנניח לזמן לטפטף ללא טעם…
מה היה אומר שוטר ישראלי, או אמריקני, למראה שוטרים שבורחים ממפגינים, שאף פוצעים חלק מהם? מה הם היו אומרים אם הייתי מסביר, ש"הבריחה" הזו, לכאורה, היא שיטה, המהווה חלק מתורת ההפעלה של המשטרה הבריטית?
