אבי הראל: ר' סעדיה גאון והדילמה של הבחירה החופשית

פָּרָשַׁת נִצָּבִים מעלה את הסוגייה של חופש הרצון האנושי. ר' סעדיה גאון (רס"ג) שדן בנושא מורכב זה, מעלה את הדילמה אודות חופש הרצון בכול חריפותה, אבל אין הוא נותן לקורא ולנבוך פתרון מוחלט. אמנם אין הידיעה האלוהית סיבת הכרעת האדם, היות והאל מכיר רק את התוצאה של ההכרעה האנושית, ולא את הדרך אליה.

רוני אקריש: ההיגיון הפרדוקסלי של מלחמת ארה"ב בטרור

לאחר התקפות הטרור ב-11 בספטמבר 2001, הפכה הלוחמה בטרור לליבת מדיניות הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארה"ב. התוצאה הייתה טרגית, והפוכה בתכלית!

פנחס יחזקאלי: משטרות אינן חיות לעד. הגיעה העת לדון בתחליפים!

במוצאי שבת ה- 5 באוגוסט 2023 נהרג סייר המשטרה העירונית בתל אביב, סל"ע, בפיגוע, וסייר שני חיסל את המחבל. המשטרות העירוניות קיימות כאלטרנטיבה למשטרת ישראל כמעט בכל עיר, ויש להן יתרון איכותי וכלכלי על פניה. רק לאחרונה פנתה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, לשר לביטחון לאומי, להפוך את המשטרות העירוניות הללו 'לדבר האמיתי'. הגיעה העת לעשות זאת!

רוני אקריש: גם אצל מעצמות דמוקרטיות המטרה מקדשת את האמצעים…

מי שסבור שמעצמות דמוקרטיות וטוטליטריות נבדלות ביניהן בתשוקת הכוח ובברירת האמצעים להשגת מטרותיהן האסטרטגיות, טועה ומטעה. ראו את ארצות הברית…

אלי בר און: מדד הביקוש לאנרגיה של מדינה כמדד לעוצמה מדינית וביטחונית

סין היא כיום המובילה העולמית ביצור אנרגיה מהרוח ומהשמש; ומייצרת, כבר היום, כ 50% יותר אנרגיה ירוקה מארה"ב ופי 5 מגרמניה. האם יהיו לעובדות הנ"ל השפעה על מדינת ישראל והמזרח התיכון? בוודאי!

פנחס יחזקאלי: פיטורין שקטים – כמודל חדש של העסקת עובדים

'פיטורין שקטים' הוא מצב שבו המעסיק מסיבותיו, מתנהג באופן שמביא את העובד להתפטרות. זהו מודל חדש של העסקת עובדים בתחומים מסוימים, המבוסס על תופעה ישנה ומוכרת: מעסיק, שחפץ בעזיבתו של עובד, אך איננו רוצה לשלם פיצויים, וגורם לו שיתפטר בעצמו.

פנחס יחזקאלי: עוד ביזנס בולשיט – התפטרות שקטה…

יועצים ארגוניים ו'מומחים ארגוניים' אף פעם לא יחדלו לטרלל את עולם המושגים הניהולי, כי זו דרכם להתפרנס – 'לרכב' על גבי טרנדים שהם עצמם המציאו, ולעשות כסף. לכן, הם לוקחים תופעות קיימות וממתגים אותם מחדש, בתקווה שזה יצליח. הפעם המושג ה'חם' ששעל המדוכה הוא התפטרות שקטה (Quiet quitting)

אבי הראל: הפיכת השבטים לעם ישראל, המחלוקת בין ספר שמות וספר דברים

פרשת כי תבוא מדברת בין נושאיה על הברכות והקללות שינתנו בהר גריזים ובהר עיבל. אין זו הפעם הראשונה שטקס זה מוזכר בספר בדברים, ולראשונה הוא נזכר בפתיח של פרשת ראה. דפוס ספרותי זה יוצר מסגרת של חתימה מעין פתיחה (אינקלוזיו), לחוקים המופיעים בספר דברים…

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת כי תבוא

כיצד עלינו להבין את דבריו של משה: "וְלֹא־נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (כט, ג) – האם דברים אלה של משה היו דברי אזהרה בלבד או שמא הם פירוט מעשים ומסקנות קשות, ואולי היו אלה דברי אנחה וביטוי לשיברון לב?

גרשון הכהן: המחלוקת עם גדי איזנקוט היא לפני הכל מקצועית, ולא פוליטית

סיכום המחלוקת עם גדי אייזנקוט מתמצה בשתי טענות, שהוא ובני גנץ בחרו לנטוש: הראשונה מבוססת על ההבנה, כי אין יכולת להגן על מדינת ישראל מרצועת החוף הצרה. השנייה רואה בהתיישבות, מרכיב מערכתי חיוני במאמץ הביטחוני. בממדי דיון אלה, המחלוקת שיש לברר עם גדי איזנקוט היא לפני הכל מקצועית ולא פוליטית.