קורונה

זכרו, שקיימת בעיה אובייקטיבית וקושי להוכיח הידבקות במסגרת תפקיד. לצורך כך עובר השוטר תחקיר אפידמיולוגי על ידי רופא היחידה. אם התחקיר מחזק את טענת השוטר להידבקות במסגרת התפקיד, סופגת המשטרה את ימי ההיעדרות שלו מחוץ למאגר ימי המחלה…

הביטו, אם יש אסטרטגיה (ויש) – שמאפיינת את הדרג הפוליטי בישראל – הכותרת שלה היא: "מ ו ש כ י ם ז מ ן !", וזה ממש לא רע כפי שזה נשמע…

לוויכוח – אם נדבקים בהפגנות בקורונה – יש גם צד ממש לא פוליטי: הצד של השוטרים הפשוטים, שחייב להיות מטופל במיידי על ידי בכירי המשטרה…

רוב האנשים, גם כאשר מציגים להם עובדות ברורות שהם טעו, לא משנים את זווית הראיה שלהם ו/או את עמדתם לגבי הנושא. התכונה מתעצמת כאשר בוחנים פוליטיקאים, שהודאה בטעות עשויה לפגוע בהם ישירות. אחד הספרים שמנתחים את המנגנון בצורה מעמיקה הוא ספרם של טארביס וארונסון "טעויות נעשו, אבל ע"י מישהו אחר"…

אנחנו מצויים בסוג של מלחמה עולמית. זו המלחמה הקשה ביותר שידע העולם, מאז תום מלחמת העולם השניה. זו מלחמה ללא טנקים, מטוסים ופצצות; אבל, זו הולכת להיות מלחמה ממושכת ואכזרית, מלחמה שעדיין מוקדם לקבוע מתי תסתיים…

מפקדי משטרה ופוליטיקאים יקרים, במקום לנזוף באלה שלא מגיע להם; כדאי שתהרהרו באחריותכם הישירה להידבקות שוטריכם ולהתבזותם מול ציבורים לעומתיים, בקרבות שאין להם שום סיכוי לנצח…

בשורה התחתונה, אני נאלץ להגיע למסקנה פשוטה אחת: כן, כל התקהלות ציבורית מקדמת הדבקה מטבעה, וגם הפגנות מקדמות הדבקות!

הרבה מילים נשפכות על אופן ניהול המדינה את משבר הקורונה. מובן שניכר בהקשר הזה עיסוק רב בשאלת המנהיגות הפרסונאלית. זו של נתניהו, גמזו, אדלשטיין ואחרים. אולם, דרושה נקודת מבט מעט יותר כוללת על המשבר ואופן ניהלו המחברת בין העניינים הפרסונאליים ובין העניינים המבניים. בהסתכלות כוללת על משבר הקורונה ניתן לסמן בצורה ברורה שלושה שלבים עיקריים של התפתחות…