מפקדי משטרה – שלא שלא מכירים את מקצועם – מסתבכים!

[בתמונה: יש דבר כזה, שוטרים מקצוענים... אוגוסט וולמר (August Vollmer), שהיה מרשל העיר ברקלי-קליפורניה (Berkeley-California) מאז 1905, ושימש כמפקד המשטרה הראשון שלה, מאז הוקמה ב - 1907, ועד 1932. הוא היה האיש שחיבר את מקצוע המשטרה לאקדמיה. מתי נזכה גם אנחנו לוולמר משלנו? התמונה באדיבות סמ"ר מיכאל ג'יי הולנד בדימוס (Sgt. Michael J. Holland) מהמחלקה ההיסטורית לחוג משטרת ברקלי]

[לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

אירוע הקלטתו של מפקד משטרת מודיעין עילית, רב פקד צחי חלפון (ראו הכתבה למטה), גרם לי להתגעגע לחכמתו של המלך  בפרק 10 של הספר "הנסיך הקטן", לאנטואן דה סנט-אכזופרי: ברשותכם, אצטט:

"... והכוכבים נשמעים לציווּייך?" "וודאי." אמר המלך, " הם מצייתים לי מיד. אינני מתיר התרופפות במשמעת."

עוצמה כזו מילאה את הנסיך השתאות. אילו היה הוא בעל סמכות שכזאת, היה יכול לִצפות בשקיעה לא ארבעים וארבע פעמים ביום, אלא שבעים ושתיים, או מאה, או מאתיים פעמים ביום אחד, בלי להעתיק כלל את כסאו.

[לכתבה המלאה של אברהם ונוסבאום ב- N-12, לחצו כאן]

ובגלל שנזכר בפלנטה הקטנה שלו אשר נטש, הרגיש עצוב, ואזר אומץ לבקש דבר מה מהמלך:

"הייתי רוצה לראות את השקיעה...אנא...צווה על השמש לשקוע..."

"אילו הייתי מצווה על גנרל לעופף מפרח לפרח כמו פרפר, או לכתוב טרגדיה, או להפוך לציפור ימית, והגנרל היה ממרה את פי; במי מאיתנו האשמה?" שאל המלך, "בגנרל, או בי עצמי?"

"בך", ענה הנסיך הקטן נחרצות.

"מדויק. יש לדרוש מכל אחד רק דברים שביכולתו לבצע.", המשיך המלך, "סמכות טמונה קודם כל בהגיון. אילו הייתי מצווה על אנשים להשליך עצמם למי הים, הם יתמרדו נגדי. יש בכוחי לתבוע צייתנות משום שפקודותיי מתקבלות על הדעת!" (הנסיך הקטן, פרק 10)

אתם הבנתם את זה, בכירי משטרה ופוליטיקאים יקרים, "יש בכוחכם לתבוע צייתנות - מאנשיכם ומהציבור כאחד - רק כאשר, לאורך זמן, פקודותיכם מתקבלות על הדעת!"

עתה תגידו אתם: הכניסה שלכם לשכונות הפלגים הקיצוניים, הן במודיעין עילית והן בירושלים - שקיבלו הוראה מהרבנים להמרות את פיכם - מתקבלת על הדעת?

הרי החבר'ה יחזרו מיד כשתלכו; אבל עד שתלכו, אתם תהיו השחקנים בסרט, שבו הם יוסיפו דלק על הבערה; יתגאו שברחתם, כי זה מה שיקרה מול יחסי הכוחות; ו/או יזעקו על אלימות משטרתית בחג.

אתם הרי יודעים את זה, ומכניסים את אנשיכם פנימה בעיניים פקוחות.

איך אני יודע שעיניכם פקוחות? כי יותר ויותר שוטרים מתלוננים שברגעים הקשים באמת, המפקדים שלהם נעלמים... ברור. אפשר רק להסתבך מהאירועים הללו; ולהידבק יותר, אבל הסגר לא ייאכף.

[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של הנסיך הקטן לאנטואן דה סנט אכזופרי. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

בסוף סמסטר קיץ, כשערכתי את בחינת הגמר, על משטרה ושיטור, לתלמידים שלי, תהה אחד מהם, איש משטרה, בקול רם, איזה ציון היו מקבלים בכירי המשטרה אם היו ניגשים לבחינה הזו.

לא הוא ולא אני, התקשינו לנחש. אם היו בכירי המשטרה מבינים את משמעות המושג: 'לגיטימציה' לא היו נופלים למלכודת הזו.

אז הנה, בפעם המיליון:

בניגוד לצבא שאמור לבצע את מדיניות הממשלה; המשטרה שייכת לאזרחיה שמוותרים על חלק מזכויות הפרט שלהם על מנת לקבל ממנה סדר וביטחון. כיוון שכך, היא מכניסה - בניגוד לפרקליטות ולבתי המשפט - מימד אחר לאכיפת החוק: עבורה, החוק הוא כלי ואיננו מטרה. האכיפה שהיא מבצעת סלקטיבית ומחייבת שיקול דעת משטרתי אם לאכוף ומתי; ו- לגיטימציה. בכל פעם שהמשטרה מפעילה שיקול דעת באכיפה שסותר את הלגיטימציה הציבורית, היא חוטפת. נקודה!

הביזיון התורן היה אותה הקלטה שבה מנסה מפקד משטרת מודיעין עילית רב פקד צחי חלפון, מנסה להגיע לדיל עם ראשי הפלג הסורר, לעשות לפחות 'כאילו'. והנה, באדיבות ערוץ 12, מגיעים קציני משטרה לאולפנים ומסתבכים, בקרב שבו לא ניתן לנצח.

[אתר המשטרה: "המכללה הלאומית לשוטרים - תרבות של מקצועיות"... אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק...]

כל זה לא היה קורה אם היה המושג 'מקצועיות' היה המרכיב הדומיננטי בעבודת המשטרה. אז, המפכ"ל עורך מסיבת עיתונאים עם הציבור שהוא בעל הבית שלה;; ואחר כך מודיע גם לפוליטיקאים: צר לי. אין לי לגיטימציה מצד מנהיגי הציבור המתגורר במודיעין עילית לאכוף סגר. לכן, הסגר לא ייאכף. כך בירושלים.

אבל כשעושים 'כאילו', שולחים את השוטרים להידבק בקורונה במהומות שיעשו הכל חוץ מלאכוף את הסגר; ורק יגבירו גם סיכויי המתפללים להידבק, אזי, משמעות היחידה של הדברים היא, שאתם מפקירים את אנשי השטח. כדאי שתשמעו את השוטרים שלכם. כי רבים מהם אומרים בדיוק את זה!

שמעתי בתקשורת שרב פקד צחי חלפון המסכן ננזף. למה? הוא רק למד על בשרו שיעור אחר בקורס הזה שלי, שבו מחדירים לראשי האנשים שהם חייבים להתנהג כאילו הם מצולמים ומוקלטים מרגע שיצאו מביתם; ועד שחזרו אליו.

חלפון רק ניסה להגן על שוטריו מפניכם; כי אתם מפקירים אותם; והופכים אותם – ואת עצמכם – לבדיחה.

אז במקום לנזוף באלה שלא מגיע להם; כדאי שתהרהרו באחריותכם הישירה להידבקות אנשיכם ולהתבזותם מול ציבורים לעומתיים, בקרבות שאין להם שום סיכוי לנצח;

טופס הבחינה של הקורס, אגב, נמצא אצלי, אם גרמתי למישהו מכם לפתוח ספר (הסיכויים אפסיים...) והוא באמת רוצה לוודא שהבין!

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “מפקדי משטרה – שלא שלא מכירים את מקצועם – מסתבכים!

  1. אמת ויציב
    המשטרה הפכה לשק החבטות הלאומי. היכולת של שוטר להתמודד עם משימת אכיפת הגבלות הקורונה שואפת לאפס בהיעדר גיבוי אמיתי וכאשר התקשורת- בעיקר- מספקת אליבי מוכן ומתוזמן כנגד כול ניסיון אכיפה. כאילו זה הנושא היחיד המפעיל את חדשות כול ערוצי הטלוויזיה המתחרים מי יביא יותר פשלות של שוטרים שהמציאות הבלתי אפשרית הזו מספקת ביד רחבה.
    והציבור? כפוי טובה. בעת צרה יזדעקו "איפוא המשטרה" וכזו באה לעשות סדר- מתעמרים בה- "נאצים"..
    נכון שהמשטרה אינה חפה מטעויות- ועדיין, היא רק מתחרה במורים מי יחטוף ויבוזה יותר – אבוי לנו.
    שאלה מעניינת היא איך עם זמן התהפך המצב כאשר פעם די היה באיום: "יבוא שוטר" כדי שיהיה סדר- ועד היום. וכנראה שזו בעיה שאינה ייחודית רק לישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *