קריקטוריסטים אינם עיתונאים "רגילים", אלא אמנים של ביקורת ויזואלית. ובכל זאת, לא אחת נאלצים קריקטוריסטים לעמוד מול תביעות לשון הרע, שמבקשות להצר את חופש הביטוי ולמתוח קו בין סטירה לגנאי. בישראל, עלה הנושא לסדר היום כשפורסם בתקשורת כי הוגשה תביעת השתקה כנגד אחד הקריקטוריסטים הבולטים בימין, אור רייכרט.
פסגת טראמפ–פוטין באלסקה לא הייתה רק פגישה בין שני מנהיגים רבי־עוצמה. היא סימנה את קו השבר החדש במערכת הבינלאומית: לא עוד מזרח מול מערב, אלא לאומיות מול ווקיזם־איסלאמיסטי. הברית החדשה בין וושינגטון למוסקבה - גם אם זמנית ושברירית - מלמדת שהעולם נע לעבר מציאות גאופוליטית חדשה לגמרי. בעידן זה, ישראל מוצאת עצמה בקדמת הבמה, כשהכרעתה הפנימית בין זהות לאומית לבין כניעה לזרמי ווק תהיה בעלת משמעות גלובלית.
עד לתום החקירה בקונגרס האמריקני, מיותר לטעמי לעסוק בסוגיה, איזה עמותות מומנו בכספי משלם המיסים האמריקני וכמה. העיקרון חשוב הרבה יותר להבנה: בעידן המודרני הפכו העמותות - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.
'איסלאמופוביה' היא נשק פוליטי, שנועד להאשים את התרבות המערבית במה שהמוסלמים עצמם עושים. הוא מבקש לגרום לחברות מערביות לוותר על הנורמות שלהן. השימוש בו איננו מגן על אנשים משנאה, אלא על האידאולוגיה שהם מייבאים לצרפת, מפני ביקורת. אם תגידו לא לחיג'אב במקום העבודה, אתם 'איסלאמופובים'. אם תאסרו על כיסוי פנים בבתי ספר, אתם 'איסלאמופובים'. אפילו אם תסרבו להישלט על ידי השריעה - אתם 'איסלאמופובים'...
יש הגורסים, שהיהדות גרועה בדיוק כמו האיסלאם - ומצביעים על פסוקים עתיקים כאילו הם זהים לפקודות קוראן אלימות. אבל דמיון אנקדוטלי לא הופך שתי דתות לדומות!
תופעת ההתאסלמות במערב ההתאסלמות אינה רק תהליך אישי אלא בעלת השלכות חברתיות ותרבותיות רחבות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תופעת ההתאסלמות במערב והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
עבור המוסלמים - והגיעה העת שנכיר בכך - מלחמתם בישראל ובמדינות המערב היא מלחמת דת שאין בה פשרה, ומטרתה להשליט את עליונות האיסלאם בעולם כולו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מלחמת הדת המוסלמית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
תקציר: המאמר בוחן את מושג ה"כיבוש" כיעד צבאי, כפי שהוגדר במסורת הקלאסית של קלאוזביץ – אחת משתי מטרות־העל של צבא, לצד השמדת צבא האויב. מושג זה השתנה בהשפעת הערכים הפרוגרסיביים וה־Woke על צבאות מערביים, ואיבד, זמנית, ממעמדו הלגיטימי במערב, אך מהותו הצבאית נותרה רלוונטית להכרעה במלחמה. ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור…
הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.