האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
'פרדוקס הסובלנות' – מושג שנטבע ע"י קרל פופר ב-1945, הוא עקרון פילוסופי הקובע כי גם לסובלנות יש גבולות: "כדי לשמור על חברה סובלנית, החברה חייבת להיות חסרת סובלנות כלפי חוסר סובלנות". עבור פופר, לסובלנות יש גבולות, סובלנות בלתי מוגבלת תפתח את הדלת לדומיננטיות של חסרי סובלנות…
המפכ"ל קובי שבתאי המאיס את עצמו על רבים מידי במערכת; אבל מבחינתו, הוא מסיים מסע הישרדות מדהים. רבים לא האמינו שיסיים שנה בתפקיד, והנה הוא מסיים שלוש שנים תמימות. לא המשטרה ולא עם ישראל הרוויחו מכך, בלשון המעטה!
הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!
בעבר היה העיסוק בפוליטיקה מסוכן עבור אומנים, ששילמו מחירים לא מבוטלים אם חשפו את זהותם הפוליטית. אבל היום, גם הטעם האומנותי של אנשי 'ישראל הראשונה' ו'השנייה' משתנה, ואומנים שאינם אומני הזרם המרכזי, מזדהים בשמחה עם צד פוליטי בידיעה שהדבר רק ייטיב עימם. גם הקהל שלהם מצפה מהם בדיוק את זה…
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 39 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
יצירת ספין להרחקת איום משמעותי מהלקוח, הוא כלי עבודה מרכזי וחשוב אצל כל יועץ אסטרטגי פיקח. ליאיר לפיד יש את היועצים האסטרטגיים הטובים בישראל; ואני כבר זקן, מכדי לא אבחין בטביעות אצבעותיו של יועץ כזה. 'קמפיין סוף הדמוקרטיה' הוא ספין כזה. במקום לעסוק בסגירת חשבונות ובהחלפת מנהיגיו, עבר השמאל בשצף קצף למלחמת 'סוף הדמוקרטיה'…
רבים סבורים שהמתרחש כיום בפריפריה ובערים המעורבות הוא בראש ובראשונה, סכנה לעם ישראל. אני מבקש להסביר לציבור הערבי שהוא הולך בדרך שגויה. אין לנו לאן ללכת. היינו כבר בגרמניה, היינו בעיראק, היינו בצפון אפריקה. ראינו את המחירים. אנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום. אם אתם תביאו אותנו לנקודה, שבה נאלץ להוריד את הכפפות מהידיים, המחיר יהיה כבד, וכולם יסבלו ממנו; אבל, הראשונים שיסבלו יהיו הערבים.
דברים שהגדתי לבתי- כָּךְ בָּנוּי הָעוֹלָם; הֵיכָן שֶׁאֵין אוֹר, יֵשׁ חֹשֶׁךְ; וְאלה שאין לָהֶם אֱלֹהִים, אֵין לָהֶם מָה לְהַפְסִיד… איילת קציר: היכן שאין אור – יש חושך…
המונח 'פופוליזם' הוא רַב-מַשְׁמָעִי. בעוד שחלק מהציבור יראה בו תווית מזלזלת, שנועדה לתאר את האיומים על הדמוקרטיות שלנו המגיעות מהימין הקיצוני; אחרים ימצאו בו סגולות פוליטיות, הפותחות שדה של אפשרויות, במונחים של שיתוף אזרחים. זהו אחד מאותם "אלמנטים של שפה" שצריך לנתח ועומקם, וגם לבקר, אם ברצוננו להבין לעומק את הסוגיות המוסריות, החברתיות והפוליטיות שעימן אנו מתמודדים.
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק: איציק סבן מצטט ב'ישראל היום' בכירים במשטרה: "תפסיקו לגרור אותנו למגרש הפוליטי"… אז מי, באמת, גרר את המשטרה למגרש הפוליטי?
