האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
דומה שח"כ יאיר לפיד הוא האויב הרהוט ביותר של עצמו. הוא מיהר 'לצייץ' (ראו למטה) על מסיבת העיתונאים של שר המשפטים אמיר אוחנה, ונכווה, כאשר נשלפה נגדו אותה הקלטה מ'פופוליטיקה', שבה סיפר אביו, טומי לפיד, את דעתו על הפרקליטות והתנהגותה (קיימת יחידת טרור בפרקליטות…) וקרא להקים ועדת חקירה לבדוק, מה קורה בפרקליטות…
מדהים כמה חוסר הבנה לכללי הדמוקרטי המערבית מגלים כל אלו שרוממות זכויות האדם בגרונם. קורס בדמוקרטיה לשמאלנים דמיקולו ואבירי זכויות אדם ייפתח ביום שלישי הבא. על הפרטים תבוא הודעה מראש. הקורס יערך חינם, כי בחיאת דינקום, ביניכם לבין דמוקרטיה, אין שום קשר…
כשהפוליטיקאים האלה והנגררים אחריהם מציגים את המצב במונחים של משיכת חבל, כשהם בצד אחד, ואילו המשטרה, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי ומערכת המשפט בצד השני, יש לי ולכל אדם ישר הצדקה מלאה להתייצב לצידם של אנשי הארגונים הממלכתיים, האחראיים, המקצועיים, המוסריים והאתיים, כנגד אנשי הכיתות הפוליטיות, שאינם נוהגים באופן ממלכתי, לא באופן מוסרי ולא באופן אתי, כראוי…
את הפרק המרתק ביותר בסיפור הדיפ סטייט הישראלי עד כה, תרם לנו שר המשפטים אמיר אוחנה, שבמסיבת עיתונאים ב- 29 באוקטובר 2019 , קם על הגוף שעליו הוא ממונה עליו ( ונתן נאום שלא יישכח, מן הסתם עוד שנים הרבה. החולשה של דברי אוחנה היא בעיתוי ובהקשר. לולא מצבו המשפטי של בנימין נתניהו, ספק אם הדברים היו נאמרים. ועל כן, חצי עם ידחה אותם בלי לקרוא אותם אפילו; וחבל. כי הסיפור הזה איננו סיפור פוליטי. הוא סיפור על תאווה לכוח ומאבק לעוצמה של מערכת האכיפה…
"אנו ניצבים על אדמת אירופה היציבה שלנו", פתח עמנואל לוינס הרצאה במסגרת הקונגרס היהודי העולמי. היה זה מאוד אירוני לומר זאת כעשרים שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, על כל הזוועות הגלומות בה, במיוחד לעם היהודי. כיצד ממשיכים לחיות על פני האדמה שבגדה בך, שהאשימה ורדפה אותך על לא עוול?
לקרן וקסנר ולמשטרת ישראל – כמו גם עם השירות הציבורי כולו – יחסים ארוכי שנים. במסגרתם נשלחים מידי שנה קציני משטרה לאוניברסיטת הארווארד היוקרתית. הקרן עלתה לכותרות בפרשת אהוד ברק, שקיבל ממנה למעלה מ-3 מיליון דולר תמורת מחקר שאיש לא ראה; ולא שמע; ולא ידע שברק הוא חוקר… כמו גם בשל העובדה שהפדופיל המורשע שהתאבד, ג'פרי אפשטיין ניהל בעבר את כספי הקרן…
עם קבלת ההודעה על הפטירה, צייץ לפיד בטוויטר את ההספד הבא: "מאיר שמגר, לוחם פלמ"ח (ההדגשה שלי, פ"י), לוחם צדק, חתן פרס ישראל. נקיים את צוואתו לסובלנות, חופש הפרט וכבוד לשלטון החוק"… הוא חצי צודק: בשנת 1943 אכן התגייס שמגר לפלמ"ח, ושירת בפלוגה ד'. אבל, שנה לאחר מכן, בשנת 1944, כבר הצטרף לאצ"ל, השתתף בפעולותיו, נלכד והוגלה עם יתר גולי אצ"ל ולח"י למחנות המעצר באפריקה…
"מר שמגר?", נפניתי אליו, בזהירות, מתוך חשש שאפשר וטעיתי בזיהוי. הוא היה גבוה להפתיע, צנום מאד, אבל עמידתו זקופה. שיערו כסוף ומקליש וכפות ידיו אחזו בעגלת המזוודות. "כן", הוא השיב. "שמי שי, ואני נציג 'שירות שלום', המיועד לנוסעים חשובים. אשמח ללוות אותך לדלפק הבידוק שלנו ולחסוך לך את התור". הוא נתן בי מבט קצר, הייתי אז בן 22, ואמר בשלווה, "אנחנו מרגישים פה מאד בנוח", והתכוון אליו ולרעייתו…
גם קודמיו בתפקיד של הנשיא שמגר היו שופטים מן השורה; ולא פרופסורים תאורטיים אקדמיים: הנשיאים זמורה, אולשן, אגרנט [בעל תואר פרופסור], זוסמן וכהן. הנשיא שמגר יחד עם השופטים הנ"ל לא נתנו לתיאוריה, לאקדמיה ולפרופסורה לנתק אותם מן המציאות. הם גם הבינו כי כתיבה קצרה ועניינית היא הדרך הנכונה לשפוט…
מאיר שמגר, אחד מנשיאי בית המשפט העליון איננו. מעבר להיותו עילוי משפטי היה שמגר אחד הסימבולים האיתנים לממלכתיות הישראלית בתפארתה; ובימיו היה בית המשפט העליון בית המשפט של כ ו ל ם … כמצבת זיכרון, ריכז ד"ר יוסף זהר עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אותם כתב מאיר שמגר או שבהם הוזכר או צוטט…
