האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מהומות סטונווֹל (Stonewall Riots) היו סדרה של עימותים ספונטניים אלימים כלפי משטרת העיר ניו יורק, במחאה על הומופוביה ואלימות קבועה ומתמשכת מצידה, כלפי הומואים וטרנסג'נדרים. זו הייתה הפעם הראשונה בה הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים התקוממו באופן מאורגן כנגד התעמרות שלטונית על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.
אמיר הַשְׂכֵּל לא נעצר כי רבע או חצי שעה קודם הכביש היה חסום. למעשה, הוא נעצר לאחר שנאם !!! (מצוטט בחלקו מהכתבה של בן כספית מעריב לאחר שעשה תחקיר מעמיק עם מפקדי המשטרה). הבהרה: אני מתנגד למחשבותיו ולדעותיו של אמיר. אולם, ״כשמתברר שהמעצר היה מיותר, האזיקים היו מיותרים עוד יותר, הדרישה להתחייב לא להיכנס לירושלים כתנאי לשחרור היא שערורייה בפני עצמה; והכביש לא היה חסום כשאמיר השכל נעצר? יכול להיות שעצרו אותו על חסימה מוקדמת יותר? מעצר ענישתי?״…
אני בעד לאפשר לשוטרים שיקול דעת… אבל הנה הקאטץ: ומה קורה כשאין להם את המבנה הנפשי והמקצועי, על מנת שיוכלו לשקול את השיקולים השונים, הערכיים, כדי שברגע העימות, יקבלו את ההחלטה הנכונה"?
אחת הדילמות המרכזיות בשיטור הינה האיזון הראוי בין ביטחון הציבור, סדר ציבורי וזכויות האדם והאזרח. אחד המאפיינים הבולטים בפונקציה של שמירת הסדר הציבורי, הוא: Discretion. משמע, שיקול הדעת הרחב, שיש לשוטר ו/או לקצין משטרה בקבלת החלטות…
קציני משטרה פועלים על פי עקרונות ממלכתיים של שמירה על כבוד האדם ועל שלטון החוק. באופן כללי, יש לי אמון בהם, מפני שהם ראויים לאמון. בית המשפט יכול לפסול את שיקול הדעת שלהם. ויש לי אמון בבית המשפט, מפני שהוא ראוי לאמון…
אנשים באמת מרגישים ככה. הם מסרבים לדבר על זה; אבל זה שם, וזה רוחש ולוחש ושורף מבפנים; ובסוף זה יתפרץ החוצה, בתבערה גדולה, וישרוף פה הכל. אני שומע את המילים רואה את זה בעיניים של חבריי. זה יגיע לזה שאנשים פשוט יעדיפו ללכת; ולא להיות פה. כולם, חוץ מאל"מ מיל' ב'. הוא ימשיך לבוא על א׳ לימי מילואים!
אז זה הפתרון? המשטרה תשמור על הצבא; ותחזיר לנו את הריבונות בנגב?
בתוך הדיון על החלת הריבונות בבקעת הירדן ויו"ש, הופנתה הדרישה לממשלת ישראל לממש קודם כל ריבונותה במרחבי הנגב. בעוד הנהגת המתנחלים ביו"ש מתריעה מפני הקפאת הבנייה ביישובים מבודדים, ראוי להטיל אור על האופן בו תכנית המתאר הארצית -תמ"א 35 – הקפיאה למעשה – כבר לפני כמעט שלושים שנים – את ההתיישבות היהודית במרחבי הגליל והנגב…
המשפט הפלילי בישראל טבול בשורשיו בעקרונות האינקוויזיציה של ימי הביניים. בתקופת האינקוויזיציה השאיפות לאמת מוחלטת היו כה מופרזות עד ששלטונות החוק נאלצו לחפש דרכים לעקוף אותן. פורמלית לא נידון אדם על סמך ראיות נסיבתיות; הן שימשו יסוד למסירתו לעינויים בלבד…
הטרלול הפרוגרס-דמוקרטי – ותיבת התהודה שבאה איתו – יצרו מצג שווא תקשורתי אדיר בארה"ב. כיוון שהעיתונות איבדה את תפקידה המסורתי ולקחה על עצמה להיות מעצבת דעת קהל; ולוקחת חלק פעיל במשחק הפוליטי, קשה מאוד לקבל פרספקטיבה מאוזנת של האירועים. המחיר הוא פגיעה אדירה בדמוקרטיה הקצנה חברתית נוספת ופילוג ההולך ומחריף…
