הרן פינשטין: "יתבייש מי שחושב רע על כך"…
"יתבייש מי שחושב רע על כך" – משפט זה נאמר בצרפתית על ידי המלך אדוארד השלישי ואשר הפך למוטו של "מסדר הבירית". יתבייש מי שחושב כי בג"ץ אינו מאזין לרחשי הלב והאוזן של תושבי ירושלים…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
"יתבייש מי שחושב רע על כך" – משפט זה נאמר בצרפתית על ידי המלך אדוארד השלישי ואשר הפך למוטו של "מסדר הבירית". יתבייש מי שחושב כי בג"ץ אינו מאזין לרחשי הלב והאוזן של תושבי ירושלים…
30% מהקולות – בערך 400,000 איש – זויפו בוודאות. לא מדובר על דמוקרטיה. מדובר על רפובליקת בננות… מסתבר ששום דבר לא חדש תחת השמש ובדטרויט מזייפים קולות כבר המון זמן. גם ב- 2016…
לא אחת פרסמתי בעבר כיצד הופכים קצינים בכירים שהשתחררו מצה״ל לפותחי שערים במשרד הביטחון ובצה"ל למען חבָרוֹת אזרחיות המעסיקות אותם. חלק מקצינים בכירים אלה שהפכו ליועצי חבָרות אזרחיות המפתחות אמצעי לחימה לצה"ל ושירותים אחרים – פועלים מול פקודיהם לשעבר ומול חבריהם הממשיכים לשרת בצה"ל והנמצאים בעמדות השפעה וקבלת החלטות לגבי אמצעי הלחימה והשירותים שהצבא רוצה לרכוש…
תקציר: "עיקר ערכה של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הינו בביטוי שהיא מעניקה לשינוי בתפיסת מעמד הילדים בחברה ובזכויותיהם. ביסודה, משקפת האמנה מעבר, מתפיסה של הגנה לתפיסה של זכויות: הילד נתפס באמנה כבעל זכויות, ולא כאובייקט. הזכויות המוענקות לילד אינן מוענקות לו בחסד כי אם בזכות – בזכות היותו אדם וילד. כנגד אותן זכויות קמה חובה להורים ולמדינה לאפשר ולקדם את יישומן ואת מימושן" (הועדה לזכויות הילד בחינוך, ועדת רוטלוי).
בניגוד לרבים הכועסים על עו"ד דינה זילבר, אני חושב כי יש לברך אותה. היא חשפה בנאום אחרון שלה כמשנה לפרקליט המדינה את עמדתה ואת גישתה הפוליטית. מתוך שלא לשמה באה לשמה. אם היה צורך להציג בפני הציבור גישה פוליטית של בעלת תפקיד כה בכיר בפרקליטות – באה הנואמת וסיפקה צורך זה…
"הפור הופל" – משפט זה מיוחס ליוליוס קיסר אשר אמר אותו על גדות נהר הרוביקון לפני שהחליט לחצותו בניגוד להחלטת הסנט הרומי. בישראל, הפור הופל כאשר בית המשפט העליון החליט לדון בעתירה נגד חוק היסוד המסדיר את הסכם הרוטציה בין מפלגות הליכוד וכחול לבן ומקים את הממשלה הרחבה הנוכחית…
אני מניח שאתם מכירים את השיטה לאילוף פילים (ראו התמונה בראש המאמר): מגיל ינקות קושרים את הפיל בחבל דק. הפיל מנסה להשתחרר אבל מבין לבסוף שהוא אינו יכול; ואז הוא גדל והוא יכול; אבל עוד נדמה לו; והוא גם וויתר מזמן… זו הסיבה מדוע אחרי 100 שנות שיטור בארץ ישראל, עם ישראל – הבעלים החוקי של משטרת ישראל – משלים עם איכות השיטור שהוא מקבל. עוד נדמה לו שמשטרת המנדט מולכת פה; והוא וויתר מזמן…
צריך לזכור. הרעיון הוא לא מי יוצא פרייר; ומי היה צריך לשבור למי את העצמות. נקודת המוצא היא שהכל מצולם, וכשהמשטרה מנהלת אירועים מקומיים עם מפגינים מול מצלמות; היא נושאת עיניה לכלל הציבור בישראל. אותו היא צריכה לשכנע. המפגין הבודד איננו רלוונטי בהקשר הזה…
פרשת ניצב שחם הגיעה כערעור לבית משפט העליון, לאחר שהרכב בית משפט מחוזי הותיר על כנו את עונש המאסר של 10 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בתל אביב… האם הניצב (בגימ') ניסו שחם יהיה קצין המשטרה הבכיר ביותר בדרגת ניצב שיחליף את המדים הכחולים למדים כתומים של שרות בתי הסוהר?- ימים יגידו.
דמוקרטיה אינה נקייה משחיתות; ובבחירות בכל מקום בעולם מעורבת שחיתות ברמה כזו או אחרת. הבחירות הם הזדמנות לאנשים רבים, נבחרים ועוזריהם להתקרב לכסף הציבורי הגדול מכולם הוא כספם של משלמי המסים ולנסות להעביר חלק מהכסף מהכיס הציבורי לכיס הפרטי…