מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

לאחר שהתברר, מעבר לכל ספק, שרוני אלשיך לא יקבל שנה נוספת, פרץ עתה הקרב על המפכ"לות בכל עוזו, וכתמיד במשטרת ישראל, זהו קרב ייצרי ומלא אמוציות. אז מה נמצא באמתחתם של הפוליטיקאים?

תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.

ב-9 במאי 2018 עלה שר האנרגיה על דוכן הנואמים בכנסת להשיב על ארבע שאילתות, שנגעו במה שמכונה: "אפליקציית צבע אדום לשיטפונות". משמע, קיומה של אפליקציה באחריות רשות מוסמכת, שניתן להתקינה על כל טלפון נייד, ושתוכל להתריע בזnן אמת למטיילים על שיטפון צפוי לפני כניסה לנחל. השר סיפר על במת הכנסת שאפליקציה כזו אכן קיימת, וזמינה לאזרחים. אבל מי שמע עליה?

הקדנציה של רוני אלשיך במשטרת ישראל תיחשב כנראה (לפחות בחשבון הטווח הקצר) כהחמצה גדולה, אבל דווקא בשל כך, היא תילמד עוד שנים בפקולטות לניהול. אלשיך נפל למלכודת הגדולה ביותר שיכול מנהל ליפול לתוכה: מלכודת תחילת הקדנציה. הוא עשה טעויות גרנדיוזיות בתחילת הקדנציה, וישלם עליהם עד סופה…

מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…

המושג שיימינג (Shaming), זוכה לעדנה בעידן הרשתות החברתיות, אולם ימיו כימי האדם על כדור הארץ… מהותו של השיימינג היא הטבעת קלון (disgrace; shame), ככלי לאכיפת חוקים וכללים חברתיים אחרים, באמצעות השפלה חברתית. 'קלון' מבטא בושה, חרפה וביזיון. חלק ממהות הקלון היא הפומביות שלו. לכן, קלון פומבי הוא מהות השיימינג שנקרא גם בִּיוּשׁ בפומבי. בימינו, ירשו הרשתות החברתיות את כיכר העיר…

כיצד אמורה משטרת ישראל להתמודד עם אתגר השיטור בחברה הערבית: במגזר הבדואי בדרום, בירושלים המזרחית ובערי וכפרי הערבים בצפון? טים הרפורד מתאר בספרו 'הסתגלות', את הטכניקה המוצלחת שפיתח הקולונל – לימים, בריגדיר גנרל – ד"ר הרברט ריימונד מֶקמַסטֶר בעיר תל עפאר שבעיראק, ליצירת לגיטימציה בקרב אוכלוסיה חשדנית, מפוחדת ועוינת. האסטרטגיה הזו, שהצליחה בתנאי מלחמה קשים, טובה בוודאי גם למציאות הישראלית המרוככת הרבה יותר…

לשקר למען הצלת שוטר אחר זו התרבות הארגונית של כל משטרה וכל שוטר מפנים זאת בתהליך הסוֹצְיָאלִיזָצְיָה לארגון. בישראל הוחמרה הבעיה פי כמה וכמה, בשל החיבור החזק לקוד הנאמנות, זוהי הסיבה מספר אחת למעמדה הנוכחי של משטרת ישראל ולקשיים שהיא חווה ביחסיה עם הציבור.

רוני אלשיך הוצג כ"עילוי", "מחונן", "גאון", כזה שבכוח "כישוריו" ו"ניסיונו", איש  הצללים – ה"שו – שו" – יצליח להושיע ולחלץ את המשטרה החבולה, משברונה, מקלונה, מבושתה, מימי כהונת המפכ"ל יוחנן דנינו. אלא, שהיה זה רק תחילתו של אותו שבר קולוסלי, ממשי ומוחשי. אם תרצו האות, הסימן, שהפך במרוצת ימי כהונת רוני אלשיך, לשבר טוטאלי, וורסטילי, רב תחומי, כדי דרדור המשטרה ואמון הציבור בה לשפל חסר תקדים…