האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
שמועות על שוד מכוניות בכביש שש קיימות כבר מספר שנים, לאור היום וגם בלילה. התיאור זהה: שודדים ממוצא ערבי נוסעים במספר מכוניות, ומחפשים נוסע שמצוי בגפו ברכב. הם מאותתים לו לעצור, וכשהוא מאט ועוצר, הוא נחסם מיד על ידי הרכבים האחרים; מסולק מרכבו באיומי נשק; ותוך שניות הרכב נעלם באחד היישובים הערבים…
שחיתות שלטונית היא תופעה שבה אנשי ציבור מנצלים את מעמדם לרווח אישי או פוליטי בניגוד לאינטרס הציבורי. היא מתבטאת בצורות שונות, כגון שוחד, משוא פנים, ניגוד עניינים ושימוש לרעה במשאבי המדינה. עם זאת, נעשה במושג שימוש פוליטי: גורמים פרוגרסיביים, המבקשים לערער על מבנה המדינה הלאומית, פועלים באמצעותו כדי לערער את אמון הציבור בפוליטיקאים ובמוסדות השלטון. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת השחיתות השלטונית וסוגי שחיתות אחרים. זאת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…
סמכות המורים על התלמידים – שמקורה בידע, או במה שמכונה, 'כוח מומחי' – הוחלפה בשוויון. לכן, ליכולת להשפיע נדרשים מקורות כוח אחרים. במילים אחרות, כיוון שהידע החינוכי והפדגוגי אינו נחלתם הבלעדית של מורים ומנהלי בתי ספר, הם כבר אינם יכולים להסתפק רק בכוח מומחי, ונדרשים להם מקורות עוצמה נוספים!
קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב, שיצא מהארגון ועשה מספר תפקידים אזרחיים, קורא עוקב ולומד את תחושת הציבור כלפי המשטרה; ובנוסף, צובר ניסיון בעבודה ניהולית בכירה במגזר האזרחי, הוא בעל יתרונות יחסיים על קצין שנמצא ומגיע מתוך המערכת. לטעמי, הדילמה של השר לביטחון הפנים, לטובת אזרחי המדינה וארגון המשטרה, היא בין שני קצינים מוכשרים כאלה: שחר איילון ובנצי סאו.
בתקופה האחרונה אנו עדים למספר לא מבוטל של גמלאי משטרה – זוטרים ובכירים – שהחזירו נשמתם לבורא, בדרך זו או אחרת… מצער מאוד מאוד! רובם ככולם לפני גיל 70! הרבה מתחת לתוחלת החיים הממוצעת במדינה – 83!! תמותת שוטרים בגמלאות בגיל צעיר יחסית היא פועל ישיר של מה שמכונה לחץ ושחיקה בעבודת המשטרה (Stress and burnout in police work)…
אפשר להפוך בן־לילה, בהינף קולמוס ואגודל ובסיוע תקשורת אוהדת, את כל שרי ממשלת ישראל ל"חשודים" (בעלמא?), בעלי "תיקים פתוחים" ו"עננה מעל לראשם". הם יצעדו בסך (כרגיל, בחסות ההדלפות מבעוד מועד לתקשורת ולצלמים הממתינים בפתחי הבתים) לעבר קומות משרדי לה"ב 433, ושם יוכתרו בכתר "בעלי תיקים פתוחים" – או סתם "חשודים" – וביציאתם ייכתבו וייחתמו כ"בעלי ניגוד עניינים מובהק היורד כדי שורשו של עניין". כך יעוקרו כולם יחד, וכל אחד לחוד, מיכולת הצבעה, והנה, רוני אלשיך, קיבלת שנה רביעית.
בעגה המקצועית של מנהלים בכירים קוראים לכך 'בומרנג ניהולי': מנהל מלא כוונות טובות, מצהיר הצהרות בומבסטיות על שינוי, אך בפועל, מעשיו / מחדליו (אי העשייה כשצריך לעשות) מכשילים את השינוי שיזם במו ידיו. בבומרנג ניהולי נוסף נתקלנו השבוע: מנכ"ל מוסאוא, ג'עפר פרח, נעצר בחיפה בהפגנת הזדהות עם עזה ומשם הגיע לבית חולים ואושפז; והמשטרה לא גלתה איך נשברה הרגל כבר יומיים… איפה מצלמות הגוף של השוטרים?
משטרת ישראל (עם קצת עזרה מהחברים בפרקליטות ובמשרדי היועץ המשפטי לממשלה) ידועה ב'סיכולים הממוקדים' שלה (גל הירש כמקרה לימודי…). גם הפעם המטרה ברורה: 'הסיכול הממוקד' נגד מועמדותו של ניצב יורם הלוי לתפקיד המפכ"ל ניטש כבר במלוא עוזו, ובקרב הזה כל האמצעים כשרים!
פרשת 'יועץ הקבורה' היא פרשת רציחתו של העבריין, יעקב ועקנין ז"ל, המכונה בידאוי, על ידי חנניה חזן (הוא 'יועץ הקבורה').
הרצח התבצע במהלך במהלך חודש ספטמבר בשנת 1983. המאמר משחזר את האופן שבו הגיעו החוקרים אל הרוצח…
לאחר שהתברר, מעבר לכל ספק, שרוני אלשיך לא יקבל שנה נוספת, פרץ עתה הקרב על המפכ"לות בכל עוזו, וכתמיד במשטרת ישראל, זהו קרב ייצרי ומלא אמוציות. אז מה נמצא באמתחתם של הפוליטיקאים?
