האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
פירמידת תשואות הגיוס (recruitment yield pyramid) היא כלי לאופטימיזציה של תהליך הגיוס. היא משמשת אותנו כדי לוודא, שהשקענו במספר האופטימלי של עובדים פוטנציאליים, שממנו יגויסו עובדי הארגון החדשים. היא גם משמשת לנו גם כהיזון חוזר האם מדדי האופטימום שלנו אכן נכונים…
הדף הזה מביא לכם אוסף שלישי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניהול ומורכבות. תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד…
בהרצאה זו נבין, טכנולוגיה מהי; ומה חשיבותה לארגונים בכלל; למשאבי אנוש (מש"א) בפרט…
הקטע שלמטה ראוי מאד לצפייה, ולא רק מטעמים פוליטיים! זה הריאיון שנתן אלברט בורלא, מנכל פייזר, לערוץ 12. הוא דיבר בו על האובססיה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתקשר אליו 30 פעמים, גם בשלוש בלילה…
רבות מדובר על יכולות ניהול ומנהיגות. אז הנה משהו מרתק שאפשר ללמוד ממנו בשישים שניות של…
קיימים שני סוגים עיקריים של קשרי גומלין המשפיעים על הארגון; וגם, זה על זה: קשרי היררכיה וקשרי עבודה. במאמר זה נעמוד על ההבדלים העיקריים ביניהם
התבוננו בשני העובדים ברשת הארגונית שמוצגת במאמר, המסומנים באותיות A ו- B: לכאורה, עובדים A ו- B עוצמתיים במידה זהה. לשניהם 6 קשרי גומלין. אבל, מה לגבי איכות קשרי הגומלין הללו? תוכלו לראות במפת הרשת שהשפעתו של עובד B גדולה מהשפעתו של עובד A…
אנשי חברות הפרסום נתפסים בעיני הלקוח הפוטנציאלי כמקצוענים, שמבינים באמת מיתוג, כמנטורים וכברי סמכא. עובדה זו מחייבת אותם, לטעמי, לדבוק ב"תורה" שלהם, גם על האתרים שלהם עצמם…
ראש הממשלה לוי אשכול היה חוזר ואומר: "אני מתפשר ומתפשר עד שדעתי מתקבלת". מדובר בשיטת עבודה שהייתה הרבה יותר ממזג נוח. זו ה"פשרה המפא"יניקית" הידועה כגישת יסוד בתבונה מנהיגותית פרגמטית. היא הקנתה למנהיגי מפא"י סגולה ייחודית בניווט המורכב בסבך מצוקות מדינת ישראל. היא אפשרה להכיל לאורך זמן מתחים בלתי פתורים, ביכולת לסנכרן ביניהם בחתירה לשימור המומנטום של התפתחות המפעל הציוני ומדינת ישראל…
ניסיונות של עובדים להגביר את עוצמתם הנתפסת, היא תופעה שמאובחנת כל העת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA), עד כי מספר מנכ"לים כבר נתנו לה שם: מתחזים. משמע, גורמים בארגון שמתחזים להיות בעלי עוצמה גדולה, אולם עוצמתם בפועל קטנה הרבה יותר.
סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה הדינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ו- תהליכי עבודה. ניתן להבדיל בין סנכרון טכני לסנכרון תפיסתי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסנכרון ברמותיו השונות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
