יוסף זהר: כשל החלפת ההתניות – גם שופטים מקצועיים נופלים בפח!

[מקור התמונה: Photo by Erik Karits from Pexels]

[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן]

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

*  *  *

זוהי תגובה לכתבה "מעולם, מעולם לא היה בתולדות הרפואה מקרה כזה"; שראתה אור במוסף הארץ 26.03.21; ועסקה בהרשעתה ובכליאתה כבר כמעט 20 שנה, של קתלין פולביג, בעקבות מותם של ארבעת ילדיה בטרם מלאו להם שנתיים.

על פי הנאמר בכתבה, "התובעים הסתמכו על עדותו [של רופא שהעיד במשפט, י.ז.] כדי לטעון כי קיימת סבירות גבוה יותר למכות ברק וחזירים מעופפים מאשר לארבעה תינוקות שמתים בגיל צעיר כל כך באותה משפחה", ו"כעת, לא פחות מ-90 מדענים בכירים קובעים כי היא חפה מפשע, ומסבירים שהפעוטות מתו בשל מוטציה גנטית נדירה. מערכת המשפט [באוסטרליה, י.ז.] מסרבת להשתכנע" (קייב, 2021).

[למאמר המלא במוסף הארץ, לחצו כאן]

כשל לוגי דומה הוביל להרשעתם ברצח של הורים רבים באנגליה בעקבות מקרים של מוות בעריסה, תוך התעלמות מקיומן של נסיבות אפשריות אחרות שהובילו למוות המצער. כך למשל, בניה של סאלי קלארק (הגארדיאן, מרץ 2007) מתו כשהיו בני 8 שבועות ו-11 שבועות.

[לכתבה המלאה בגארדיאן, לחצו כאן]

התביעה העלתה לדוכן העדים את פרופ' רוי מדו, מומחה לרפואת ילדים. פרופ' מדו טען בעדותו כי הסיכון למוות בעריסה הוא ילד אחד מ- 8,500 ילדים. לכן, ההסתברות ששני ילדים ימותו באותו הבית ממוות בעריסה הוא לכאורה אחד ל 73 מיליון (8,500  X8,500), ומכאן שהסיכוי שסאלי חפה מפשע הוא אחד ל 73 מיליון.

מסקנה זו נובעת מהטית תפיסה (אשליה קוגניטיבית) הקרויה "כשל החלפת ההתניות", כשל לוגי, המוביל למסקנה מוטעית, לפיה אם B נדיר ו- A גורם ל- B, אז כש B מתרחש, זה נובע בהכרח מ- A.

הכשל נשען על הנחת אי תלות, לפיה הסיכוי ששני אירועים יקרו שווה למכפלת הסיכוי שכל אחד מהאירועים יקרה בנפרד (לדוגמא, שאם מטילים מטבע מאוזן פעמיים, אז הסיכוי לקבל שני עצים הוא חצי כפול חצי שווה לרבע. כי אין קשר בין תוצאת הטלת מטבע אחת לשנייה).

[להרחבה בנושא: 'הטיות תפיסה', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

כבר לפני יותר מ 250 ושנה, עמד המלומד האיטלקי צ'זארה בקאריה, על הקושי לבסס מסקנה על ראיות התלויות אלו באלו:

"כאשר הראיות לקיומה של עובדה תלויות זו בזו, כלומר כאשר הראיות אינן ניתנות לאימות אלא בינן לבין עצמן, אזי ככל שרבות הראיות המוצגות להוכחה, כן קטנה הסתברותה של העובדה, כי כל דבר שיגרום לקריסת הראיות הראשונות יגרום גם לקריסת הראיות האחרונות.

[תמונתו של בקריה משמאל היא נחלת הכלל]

כאשר הראיות אינן תלויות זו בזו, כלומר כאשר הראיות מעוגנות בדבר נוסף מלבדן, אזיי ככל שרבות הראיות המוצגות להוכחה כן גדלה הסתברותה של העובדה, מפני שהכזב שבראיה אחת אינו משפיע על תוקפן של האחרות.", על פשעים ועל עונשים, בעמוד 35.

סאלי נלחמה על חפותה, וב 2004, לאחר מאבק משפטי ארוך, זוכתה. בפסק הדין נימק את החלטתו שופט בית-המשפט העליון באנגליה בהסתמכו על מחקרים בנושא, "ישנן הוכחות שגם שלושה מקרי מוות של תינוקות מאותה משפחה עשויים לקרות בשל סיבות טבעיות". בעקבות זיכויה של סאלי הורה בית המשפט על בחינתם מחדש של 258 מקרים בהם הורשעו הורים בהריגת ילדיהם.

באנגליה ובאוסטרליה, המשפטים מתנהלים בפני חבר מושבעים. הייתכן למצוא כשלים לוגיים דומים אצל שופטים מקצועיים?

במרץ 2014 שופטי בית המשפט המחוזי הרשיעו את ניסים חדד בביצוע מעשה סדום וגרימת חבלה חמורה בתינוק כבן שנה וחצי, וגזרו עליו 17 שנות מאסר בפועל וכן שנתיים מאסר על תנאי. בהחלטתם קבעו שופטי בית המשפט כי "העבירות בהן הורשע הנאשם והנסיבות הקשות בביצוען הן ייחודיות ואין להן אח ורע בתולדות עבירות המין במקומותינו".

חדד כפר באשמה וערער לבית המשפט העליון. השופט יצחק עמית (ראו תמונה משמאל)המליץ להשאיר את ההרשעה על כנה ופסק: "גם אם אין בכך ראיה כשלעצמה כדי להביא להרשעתו של המערער, ..., [הרי ש]היעדר תרחיש חלופי סביר לקרעים שנגרמו בפי הטבעת של הפעוט, מוליכים למסקנה אפשרית אחת, היא המסקנה המרשיעה". אך מסקנתו של השופט עמית מקורה בכשל לוגי.

[תמונתו של השופט, יצחק עמית, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הרשות השופטת. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהשופט עמית נפל בכשל לוגי. בהכרעת הדין בערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו פסק עמית כי "ההתוודות בפני המדובב עומדת בפני עצמה. ההודאה בפני החוקרים עומדת בפני עצמה. גם השחזור עומד בפני עצמו. לפנינו שלושה נדבכים נפרדים ועצמאיים", בהתעלם מכך כי כל אלו יצאו מפיו של אותו אדם, זדורוב, ולא מפי עדים שונים.

למזלו של חדד, השופט סלים ג'ובראן שעמד בראש ההרכב שדן בערעורו, בחן את הראיות באופן ענייני ופסק כי "אין כל ראיה ישירה הקושרת את המערער לעבירת מעשה הסדום המיוחסת לו, והרשעתו במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מבוססת על מארג של ראיות נסיבתיות". ולכן הכריע "הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל."

[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן]

[מקור התמונה: Photo by Erik Karits from Pexels]

יש לקוות שגם מזלם של קתלין פולביג ורומן זדורוב, אשר אין ראיות ישירות הקושרות אותם למעשים בהם הורשעו, ישתנה והם יזכו לחירותם בקרוב.

[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

   

One thought on “יוסף זהר: כשל החלפת ההתניות – גם שופטים מקצועיים נופלים בפח!

  1. Pingback: רצח תאיר ראדה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.