מורכבות בביטחון לאומי

בשביעי לספטמבר 2018, בשעה אחת שעון חוף מזרחי, שבר הנשיא לשעבר, ברק אובאמה, מסורת בת 221 שנים ו'הזריק' את עצמו אל תוך הקלחת הפוליטית לקראת בחירות האמצע שיערכו בנובמבר. למה?

ראש השנה מתקרב; ושוב העלייה לרגל לאומן בחדשות, למרות המלחמה המדממת באוקראינה. מי היה ר' נחמן, ומה סוד כוחו שלא פג גם היום?

ככל שמדינת ישראל מצליחה להתבסס ביכולותיה להגן על קיומה הפיזי, מתחזקת בחשיבותה השאלה, בשביל מה וכיצד היא מבקשת להתקיים? בעת הזו, לא מגמת השיבה ליהדות, מאיימת על הישראליות  ומחוללת את השסעים בחברה הישראלית, כמו החסך במסד יהודי משותף ואקטואלי. מרחבי הדיון בשאלה זו, נפרסים הרחק מעבר למחלוקת חוק הלאום. מי שחפץ להנהיג את עם ישראל, מימין או משמאל,  יידרש לבקש דרך בשאלה זו ולהציע בשורה.

נשיא ארצות הברית הקודם, ברק אובמה, חזר לזירה הפוליטית, כשהוא משווה את עצמו לג'ורג' וושינגטון, שניצח את מלחמת העצמאות האמריקאית והסביר למה – בניגוד לוושינגטון – הוא לא מתכוון להיעלם לעבר השקיעה… מישהו חושב שהתזמון של הנאום ההוצאה לאור של הספר של בוב וודארד, והמאמר האלמוני בניו יורק טיימס מקרי?

לאחר שהשתלטו על מרבית שטחה של סוריה, פנו בשבוע האחרון כוחות ציר הרס"א לטפל במחוז אידליב, כי מורדים הרבה יותר קל להרוג כשהם מרוכזים במקום אחד, והסכמים טובים לרגע הסיכום, ולא רגע אחד לאחריו. המערב כרגיל עומד מנגד ושותק…

ה'ניו יורק טיימס' ביצע פיגוע בדמוקרטיה האמריקאית; וכל זה, נשלט מומן ומתוזמן על ידי תיבת התהודה של הנשיא לשעבר, ברק אובאמה, בניצוחו של הצרצר האמריקאי  בן רוהדס, החביב עלי כל כך, הבן המובחר של השבט היהודי, אחיו האמריקאי התאום של הצרצרוביץ הישראלי, נדב אייל…

מפעל שהאיראנים חשבו, שיושב בתוך מרחב החסינות הרוסי (כ 30 ק"מ צפונית לטרטוס ו- 30 ק"מ דרומית לחמימים), עלה בסערה השמימה… כבוד, בעיקר למי שקיבל את הביצים שלו בהשאלה ואישר!

אודה על האמת, מוניקה לוינסקי אינה מעניינת אותי. היא לא עניינה אותי אז, והיא גם לא מעניינית אותי היום… מצד שני… אם כבר החליט מי שהחליט שלווינסקי כן מעניינת אותו, והוחלט להזמין אותה לפנל בוועידה עם השם הפלצני 'וועידת המשפיעים', אז תעשו לאמא שלכם טובה ראבאק, תתייחסו אליה בכבוד, ותקיימו איתה את ההסכם הלא כתוב שסיכמתם איתה! 

אם היו קברניטי המדינה זקוקים לחיזוק בהקשחת צעדיהם מול אונר"א, מול הלחץ האמריקני והבין לאומי, הוא הגיע, ובגדול, כשנמצאה בכליו של סינואר, לאחר שחוסל, תעודה מורה באונר"א. ההישענות על אונר"א היא אחת הקונספציות שהציפה מלחמת חרבות ברזל – ושטרם הצלחנו להשתחרר ממנו. זאת למרות שהציבור הישראלי מודע היטב לתפקידה ההרסני בהנצחת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.