האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
סביב למדינת ישראל, הולכת ומתהווה מגמת איום חדשה בשיטת לחימה החותרת בהגיונה לעקיפת תחומי העליונות המסורתיים של צה"ל. האיומים העלולים להתפתח לאחר נסיגה, למול רצועת החוף הצרה, חמורים במשמעויותיהם מאלה שהתקיימו לפני יוני 1967. נותרה השאלה שאין לה הסבר: כיצד קורה שטובי בוגרי מערכות הביטחון לוקים בעיוורון אסטרטגי כמעט כרוני?
ניתן למנות שלוש סיבות להוצאת החיילים האמריקאים מסוריה: פוליטית, גאו-אסטרטגית וכלכלית. בכל מקרה, עבור ישראל זוהי זוועה אסטרטגית!
אני קורא את יללות השבר של חברי משמאל, לנוכח נסיעתם הצפויה של ראש הממשלה (שר החוץ, שר הביטחון, שר הבריאות ושר הקליטה) ואשת ראש הממשלה לטקס השבעתו הקרוב של נשיא ברזיל, מצקצק לעצמי בחוסר אמון משפשף את העיניים, וחושב שכולכם ירדתם מהפסים…
פיגועי עופרה וגבעת אסף מזכירים את קביעת אב בית הדין הצבאי לערעורים, בפרשת אלאור עזריה, כי "לא ניכרה ידו של מפקד שינחה את הנוכחים כיצד לפעול. לא ניתנו לאיש, גם לא למערער, פקודות מסודרות איך להתנהל בזירה"…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' (וקצת תוספות), בנושא תורת הביטחון הישראלית, המכונה אצלנו תפיסת ביטחון – ושרלוונטיים לסוגיה זו – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה…
הדיון הציבורי הישראלי חייב להתבסס על נתונים ועובדות ולא על ספינים ומשאלות לב. כשפרשנים מכובדים מברברים את עצמם לדעת, באולפני הטלוויזיה ובעיתונות, על דברים שלא בדקו לעומקם, הדבר משפיע על היכולת לנהל דיון ציבורי ממשי!
על פי סעיף 22 לחוק השירות הצבאי האמריקני, משוגעים יכולים להשתחרר משירות בצבא. האבסורד שיצר ג'וזף הלר ממלכד את הסעיף הזה: אם הכרזתי על עצמי כמשוגע כדי לשחרר את עצמי מהצבא, הוכחתי בעצם שאני שפוי, ועל כן, אסור לשחררני ועלי להמשיך ולהילחם… כך נוצר מעגל לוגי סגור שעליו מושתתת עלילת הספר, מלכוד 22.
בעקבות מלחמת עיראק והתפתחות תעשיית הפראקינג (מיצוי נפט נוזלי מפצלי שמן) האמריקאית, המערב התכנס אל תוך עצמו. ארה"ב ושותפותיה האירופאיות עסקו, בעיקר, באתגרים הפנימים שלהן ובמשברים האזוריים באסיה ובמזרח התיכון. תשומת הלב המופנית אל רוסיה ירדה לקרוב לאפס. על כן, במערב לא זיהו בזמן אמת את השינוי האסטרטגי שחל במוסקבה. זו הייתה ההזדמנות של ולדימיר פוטין…
את התמונה משמאל לקחתי מדף הפייסבוק של העיתונאית, רות קרייתי, שסביר להניח, שמצאה את השטות הזאת באיזה חשבון טוויטר מקומי של איזה לבנוני, והעלתה את זה, בלי לבדוק, כמו שזה…
ללא התיישבות יהודית רחבת היקף, כפי שפרוסה כיום ביהודה ושומרון, צה"ל היה מתקשה לשהות במרחב ולמצות באורח אפקטיבי את תפקידו הצבאי. גם הישגי מבצע 'חומת מגן' באביב 2002, התהוו רק מתוך המאמץ הרציף, שהתקיים בשנים שלאחר המבצע, כאשר היישובים הישראליים, דוגמת הר ברכה, בהר גריזים מעל שכם, משמשים לכוחות צה"ל נקודת יציאה מוגנת למבצעים חוזרים ונשנים בתוככי שכם…
