מורכבות בביטחון לאומי

נתחיל מהסוף: בלי קשר לנטייה פוליטית (ימין-שמאל), הסיבה העיקרית לא להצביע לבנימין נתניהו, איננה קשורה ישירות אליו. היא פועל יוצא של המושג אנטרופיה…

את האיראנים מסוריה תוציא רק החלטה איראנית. הדרך לשם עוברת בגביית מחירים בלתי נסבלים מבחינת איראן, שתייצר הנוכחות האיראנית בסוריה; ובהפעלת לחץ על מנופי ההשפעה הרוסיים שקיימים על איראן, ובמיוחד דרך איום על האינטרס הרוסי במרחב הסורי. את המטרה הזאת לא תשיג מדינת ישראל בעזרת תקיפות בחיכוך נמוך אל מול הרוסים ובהשארת משטר אסאד מחוץ למגרש!

טוב יעשה בני גנץ, אם יעלה על הפודיום; ושם, קבל עם ועולם, יתמקד בתחום שבו עסק רוב שנותיו – בצה"ל. שם, בלי בושה, יחקה את דוד בן גוריון ז"ל, אז שר ביטחון וראש הממשלה, שלעת מלחמת העצמאות, הצביע על תפקודו של צה"ל הלוקה בחסר.

שוב ושוב עולה משבר קליטת יהדות אתיופיה לחדשות… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עליית יהודי אתיופיה וייסורי קליטתם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

קבלת התפיסה הביטחונית-אסטרטגית העומדת בבסיס עבודה זו, תשפיעו על קווי המתאר של הסכם שלום עתידי, בהבטיחה את המשך אחיזתה הביטחונית-אסטרטגית של ישראל באזור C ומניעת הפיכתה של המדינה הפלסטינית העתידית לסכנה קיומית לישראל…

בשנת 2006 ראתה אור הגרסה העברית לספרו של ההיסטוריון האמריקני, פרופ' אמריטוס רוברט א' פקסטון, האנטומיה של הפשיזם. כדרכי לא אעסוק בנושאים העיקריים של הספר, אלא דווקא בנושאים שוליים, ה'מתכתבים' היטב עם התכנים שבאתר זה: בניגוד לסובייטים ששאפו לייצא את המהפכה שלהם, אדולף היטלר בשיא כוחו פעל הפוך: הדבר האחרון שהיטלר רצה לתת לארצות שכבש היה הנאציזם, כמתכון לאחדות ולפעלתנות לאומית…

הנחת יסוד המקובלת על רובם המוחלט של התומכים בכינונה של מדינה פלסטינית (ולא רק על רה"מ נתניהו, כפי שתבע בנאום בר-אילן) היא שמדינה זו תהיה מפורזת מנשק וממערכות חימוש אשר עלולות לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל. מוסכמה זו אף התקבלה לכאורה על אש"ף. אבל, האם היא ראלית במציאות של אזורנו ולאור ניסיוננו, לאחר נסיגות קודמות, בגבול לבנון ובעזה?

במקום בו אין נוכחות התיישבותית אזרחית, המערכת הביטחונית מתקשה לממש את ריבונות המדינה. עובדה זו נכונה לא רק לשטחי יהודה ושומרון אלא גם למרחבי הגליל והנגב, כמו גם לכל יתר קווי העימות. לא רק שכוחות הביטחון אינם מסוגלים לספק מסה קריטית של נוכחות רציפה אלא שהם אינם רגישים דיים לשינויים בשטח הפוגעים באינטרסים הלאומיים הריבוניים…

באוקטובר 1942, תקופת השיא של השמדת יהדות פולין, הצטווה ד"ר יאן קרסקי לצאת בחשאי ללונדון ולהעביר דין וחשבון מפורט על המצב בפולין בפני נציגי הממשלה הפולנית הגולה. מצב היהודים בפולין אמור היה להיות רק אחד הנושאים שיוצגו במסגרת הדיווח. לפני צאתו ללונדון נפגש קרסקי עם שני מנהיגים יהודים שהפצירו בו ליידע את העולם לגבי מצבם הקשה והנואש של יהודי פולין. תוך סיכון רב של חייו גם התגנב קרסקי בחשאי אל תוך הגטו הגדול בפולין – גטו ורשה – ואל מחנה באיזור לובלין…