תקציר: אידיוטים שימושיים (Useful idiots) הוא כינוי לאנשים תמימים, שדבקותם בערכים מנוצלת להשגת מטרות זרות על ידי מניפולטורים. מקורו של המושג ברוסיה הקומוניסטית והוא מיוחס לולדימיר אילי'ץ לנין, שכינה כך את אותם ליברלים, סוציאליסטים וקומוניסטים במערב שהתלהבו מהמהפכה הקומוניסטית; תמכו באופן אוטומטי בכל מעשיה; ושנוצלו על ידי הסובייטים להשגת מטרותיהם. היום, אידיוטים שימושיים מערביים נחלצים בהמוניהם לטובת הפלסטינים...
[לאוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
עודכן ב- 15 במרץ 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
מה ההבדל בין המחבל ואליד דקה, רוצח החייל משה תמם, למחבלי הנוח'בה? בטח לא במעשיו. דקה ואחרים חטפו את תמם והתעללו בו יומיים רצופים לפני שהומת, באותה אכזריות, אותה ראינו ב- 7 באוקטובר בעוטף. ההבדל הגדול ביניהם הוא שלדקה יש חברים יהודים.
בזכות החברים הללו הוא זכה בקציבת עונשו מהנשיא לשעבר, שמעון פרס (למה??) ואם לא היה מת ונאסף אל בתולותיו באפריל 2024 מסרטן, היה משתחרר בעוד שנה, וזוכה לקבלת פנים של מלך במגזר, שהשתוקק לשובו...
אבל היו עוד כמה משתוקקים שמתאבלים עליו מרה. חבריו היהודים. ד"ר ענת מטר, מרצה באוניברסיטת ת"א, ספדה למחבל שמת בכלא בגיל 62: "היה שלום חבר יקר ואהוב. היית ותהיה מקור השראה אינסופי. הלב איתכן, סנאא ומילאד. עם אסעד וכל המשפחה. בפוסטים אחרים כינתה אותו "האינטלקטואל, החבר, אציל הנפש", וכתבה כי "העם הפלסטיני כולו איבד היום אחד מבניו המעולים ביותר".
מעריצה אחרת של ואליד דקה היא השחקנית, עינת ויצמן, שתנחשו מה היא טוענת שלמדה מהאיש שהתווה את הכיוון לנוח'בות? אנושיות...
לראות ולהתפלץ!
מתנצלים על מסעי הצלב...
הסופר, העיתונאי והפרשן הפוליטי, דאגלס קיר מאריי (Douglas Kear Murray), מספר בספרו: המוות המוזר של אירופה (The Strange Death of Europe: Immigration, Identity, Islam; ראו תמונת כריכה למטה) כי בתקופת המשברים התכופים בשיחות השלום שבעין הישראלים לפלסטינים, ראיין עיתונאי את יאסר ערפאת במשרדו שברמאללה:
"לקראת סוף הריאיון הגיע אחד מעוזריו של ערפאת למשרדו של היו"ר כדי להכריז שהמשלחת האמריקנית נמצאת במקום. העיתונאי תהה בינו לבין עצמו אם נתקל בטעות בגילוי בלעדי, ושאל את היו"ר מיהם אותם אמריקנים הנמצאים בחדר הסמוך.
"זאת משלחת אמריקנית שמסיירת באזור כדי להתנצל על מסעי הצלב", אמר ערפאת. ואז הוא, וגם אורחו, פרצו בצחוק גדול.
מאריי כותב עוד, כי "שניהם ידעו שלאמריקה לא הייתה כל מעורבות במלחמות של המאה האחת עשרה עד השלוש עשרה. אך ערפאת, מצדו, שמח לרצות כל אדם שלדעתו היה עשוי להועיל לו מבחינה פוליטית (מאריי, 2019, ע' 463).
לתופעה הזו יש שם: 'אידיוטים שימושיים' (Useful idiots); וזה נושא המאמר הנוכחי.
המשגה
אידיוטים שימושיים (Useful idiots) הוא כינוי לגורמים שונים - גם לאנשים תמימים - שדבקותם בערכים מנוצלת להשגת מטרות זרות, על ידי מניפולטורים.
אידיוטים שימושיים גמורים הם כאלה שההיסטוריה חרצה את דינם ככאלה, כמו למשל אותם תומכים של הזוועות שביצעו המשטרים הקומוניסטיים ברוסיה ובמזרח אירופה. ככל שהשימוש במונחים הללו עובר מההיסטוריה להווה, הוא שנוי יותר במחלוקת; ומהווה רק חלק מהשיח הפוליטי ומהמאבק בין מחנות קוטביים בדעותיהם.
אבל למה אידיוטים? כיוון שהם פועלים כנגד עצמם. לא רק שהם משרתים מניפולטור זר, הם גם יהיו הראשונים שיושלכו על ידיו לאש בבוא העת.
מקור המושג
מקורו של המושג ברוסיה הקומוניסטית, והוא מיוחס לולדימיר איליץ' לנין, שכינה כך את אותם ליברלים, סוציאליסטים וקומוניסטים במערב, שהתלהבו מהמהפכה הקומוניסטית; שתמכו באופן אוטומטי בכל מעשיה; ושנוצלו על ידי הסובייטים להשגת מטרותיהם. הם מצאו הנמקות לכל מעשה בעייתי שביצעו הקומוניסטים - כמו הטיהורים - וסנגרו עליהם (הביטוי המדויק היה אז: "האידיוטים השימושיים מהמערב") (ויקיפדיה: אידיוטים שימושיים).
האזכור המוקדם ביותר של המונח נמצא ב-1948 במאמר בניו יורק טיימס. מאז, הוא שימש ככינוי גנאי לתומכי הקומוניסטים במערב בתקופת המלחמה הקרה (ויקיפדיה: אידיוטים שימושיים).
מאז זכה המושג לשימושים בהקשרים שונים. למשל, לגבי קבוצות ואנשים המביעים תמיכה בדיקטטורות, ארגונים רדיקליים וקבוצות טרור אסלאמיסטיות. לעיתים, קבוצות שמאל רדיקלי, פעילי שלום, פציפיסטים ואף ארגוני זכויות אדם מכונים על ידי מתנגדיהם "אידיוטים שימושיים של האסלאם". המשתמשים במונח זה טוענים שחלק מארגונים אלה, החורתים על דגלם את עקרונות ההומניזם וזכויות האדם, מעלימים-עין ממעשי זוועה, טבח, טרור, פרעות, פשעים נגד האנושות והפרות זכויות אדם שלא היו נסבלים במדינות מערביות, מצד הארגונים בהם הם תומכים (ויקיפדיה: אידיוטים שימושיים).
יש המסבירים תופעה זו בגזענות של ציפיות נמוכות, שלטענתם קיימת בקרב אותם ארגונים, הגורמת להם להיות סלחנים לגבי מעשי זוועה והפרות זכויות אדם מצד אותם ארגונים וקבוצות הנתפסים כנחותים מוסרית מהעולם המערבי הנאור והדמוקרטי (ויקיפדיה: אידיוטים שימושיים).
פרדוקס: דווקא האינטלקטואליות מצמיחה אידיוטים שימושיים
הפלא ופלא, בכל הנוגע לאמונה פוליטית, האינטלקטואלים הם האחרונים לבדוק. הם תמיד 'האידיוטים השימושיים' שקל לנצל וקל להונות, והם עושים זאת בהתמסרות מופלאה לאורך דורות: כך היה בעידן לנין, כך היה בעידן סטאלין, כך עם גרמניה הנאצית, הפשיזם של מוסוליני וכמובן, בסוגיית המוסלמים במערב והתמיכה בפלסטינים.
היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות. על כן, אינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה, והם הראשונים ליפול בפח... (אקריש, 2023).
הנה למשל, שימוש שנעשה במושג הזה בהקשרים פוליטיים באוסטרליה:
שאול (סול) דוויד אלינסקי (Saul David Alinsky) היה פעיל שמאל רדיקאלי ותאורטיקן פוליטי יהודי-אמריקאי' התפרסם במיוחד בעקבות ספרו: "כללים לרדיקלים" ("Rules for Radicals"), שיצא לאור ב-1971. ברק אובמה והילרי קלינטון תמכו בצעירותם בעקרונות אלינסקי [ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי (2023), כך תופסים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי].
המודעה מזהירה אנשים מפני הסכנה להפוך לאידיוטים שימושיים שלהם:
ומה בישראל?
גם בישראל יש כאלה, שההיסטוריה חרצה את דינם כאידיוטים שימושיים; וכאלה שרק ימים יגידו אם הם מכונים כך בצדק.
היום אפשר כבר לקבוע בוודאות, כי אידיוטים שימושיים גמורים הן למשל מפלגות השמאל בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, שקידשו כמעט כל דבר שהתרחש בברית המועצות. האירוע המוכר ביותר בהקשרים הללו היה מותו של סטאלין. וביטויי הצער שהתלוו לכך.
לדוגמה, הנה כותרתו של העיתון היומי על המשמר, מה- 6 במאי 1953, שהפכה במהרה לאחד המסמכים המצוטטים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית. "מפלגת הפועלים המאוחדת", נאמר בה, "נחרדה לשמע האסון הגדול אשר ירד על עמי ברית המועצות, על הפרולטריון העולמי ועל כל האנושות המתקדמת, בהילקח המנהיג הגדול והמצביא המהולל, יוסף ויסאריונוביץ' סטאלין":
במרחק הזמן, לקרוא ולהתגלגל מצחוק...
והנה עוד מודעת אבל של הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר:
ועוד מודעה אחת לקינוח:
יהודים למען עזה
מה גורם ליהודים, שאחיהם עברו התעללות אונס והרג שאין כמותו ורבים אחרים גלו מבתיהם, לעסוק בכאבו של האויב?
להט"בים למען דאעש והפלסטינים
אין גורם שנרדף בקהילות אסלאמיות יותר מהלהט"ב, ואין גבול לטירלול הפרוגרסיבי. רק ב- 2017 התגייסו להט"בים במערב על מנת להילחם בדאעש בשל אכזריותו המתועדת כלפי הומוסקסואלית בשטחים שכבש. ועתה, נוצרת תנועה שלמה של מטורללים חברי הלהט"ב, לטובת הפלסטינים.
תגובה קולעת לטיפשות הקולקטיבית הזאת ראינו למשל בטוויטר (ראו התמונה למטה), כשמתחת לתמונת הלהט"בים המצטלמים בשמחה עם השלט "Queers for Palestine", צולמה תמונה של שני להט"בים עם חבל תלייה לצווארם ועם הכיתוב: "קווירים בתוך פלסטין" - "Queers in Palestine"... [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות, לחצו כאן]
מאמרים על אידיוטים שימושיים באתר ייצור ידע
פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון?
מי אמור לגלות סקרנות אקדמית? מי אמור להבין, למשל, מהם ציוויי האסלאם לפני שהוא ניגש למלאכת המשא ומתן והאסטרטגיה באזור שבו רוב ערבי מכריע? האינטלקטואלים כמובן. אבל הפלא ופלא, בכל הנוגע לאמונה פוליטית, האינטלקטואלים הם האחרונים לבדוק. הם תמיד האידיוטים השימושיים שקל לנצל וקל להונות, והם עושים זאת בהתמסרות מופלאה לאורך דורות...
פנחס יחזקאלי: המפכ"ל שבתאי לומד שאידיוטיים שימושיים רק מתחלפים
הייתה זו זהבה גלאון - המנהיגה החדשה של חסידי "הדו הקיום בכל מחיר, ולמרות הכל" - שלימדה אותו ואותנו, ש"אידיוטים שימושיים" שהופכים לנטל - כאלה שלא ניתן כבר להשתמש בהם אפקטיביות - אפשר ונכון גם להחליף. בתגובה לרצח הכפול בלוד ב- 6 בספטמבר היא קבעה ששבתאי הוא מינוי פוליטי - של נתניהו כמובן - ושאיננה סבורה שהוא צריך להמשיך...
פנחס יחזקאלי: משטרת ישראל – האידיוט השימושי של הרשימה המשותפת
עד יום שישי, ה- 26 בפברואר 2021 הייתה הרשימה המשותפת במצב פוליטי קשה. המצביעים התרחקו. חלק אף תמכו פומבית במפלגה שחרטה על דגלה כניסה לקואליציה ולממשלה, רחמנא ליצלן. רק 'אידיוט שימושי' אחד יכול היה לחולל נס ולקבץ חזרה את הבוחרים האבודים: משטרת ישראל...
[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים.
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
- אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי (2023), כך תופסים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי.
- אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
- אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, ייצור ידע, 12/4/24.
- ויקיפדיה: אידיוטים שימושיים.
- דאגלס קיר מאריי (2019), המוות המוזר של אירופה, תל אביב: סלע מאיר.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2024), התעללות בלהט"ב בקהילות מוסלמיות, ייצור ידע, 29/2/24.
- פנחס יחזקאלי (2023), כך משיגים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי, ייצור ידע, 9/3/23.
- פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – דוגמאות | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום | ייצור ידע
Pingback: רוני אקריש: שמאל פרוגרסיבי ואסלאם – מלכוד חסר מוצא | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון? | ייצור ידע
על אף שאינו חלק מההגדרה המקורית זה מבהיר את הנקודה:
אידיוטים שימושיים בעצם פועלים כנגד עצמם. כלומר, הם לא רק משרתים מניפולטור זר, אלא גם יהיו הראשונים שיושלכו על ידיו תחת הגלגלים בבוא העת, כי הם למעשה חלק מהדבר שאותו עריץ פועל כנגדו.
הם, באנלוגיה מוחשית ולא כסתם כינוי גנאי, גורם סרטני שהחל לתקוף את האורגניזם החברתי שלהם כחלק מעזרה לגוף הקרצינוגני שחדר לאורגניזם.
מדובר תמיד באנשים קיצוניים, כי הם תמיד מתעלמים מהרבה ערכים חברתיים בדרך להשלטת הערך העליון ששכנע אותם. לרוב הם נוחים להשפעה תחת כל מעטה של שכנוע עמוק של הדובר בדבריו. ההחלטיות של הדובר מושכת אותם כמו ברחשים לאור הנר ובאמת לא אכפת להם להישרף בלהבה.