מורכבות בביטחון לאומי

אריאל שרון הלך לעולמו לפני שהמבצע הכולל שיזם הושלם. למה התכוון בדיוק, לא נדע לעולם; אבל משימת ההתמודדות עם תוצאותיה, מוטלת על כתפינו…

במקום כתבות יח"צ, תעשו פעם אחת סקר אנונימי מקיף אצל חיילי הסדיר, הקבע והמילואמניקים לגבי הצבא; ותקבלו תמונה מדויקת על המצב הרעוע; כמו גם תובנות איך לשנות את זה. אבל, הפחד הגדול מהתמונה שתתקבל, תמנע כל תחקיר אמתי!

הגיעה השעה להתעורר ולפורר את הקונספציה שאחזה במנהיגינו! העם צריך לקחת את ביטחונו בידיו, במקום שהמנהיגים יובילו אותו באף… הגיעה השעה, שאנחנו נשפיע על דרך התנהלות המנהיגים; ומי שלא יעמוד בסטנדרטים ובערכיות והאמינות הנדרשת, יצטרך לפנות את מקומו!

במאמרו: 'מקסימליזם מנימליסטי', ניסה עמר דנק לנתח את הסיבות שהביאו את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ להזמין את שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, לבית הלבן. המסקנה של עמר משלושת הנחות היסוד היא, שטראמפ 'שלפן'; ולכן, שלח את הסנטור ראנד פול לזריף. האמנם?

טראמפ מעוניין בפגישות מתוקשרות, לא בהסכמים רציניים שבהם צריך לוותר בצורה הדדית. איראן לא בדרך לכניעה. ההפגנות באיראן דועכות, והתקוות ל"נפילת המשטר" בגלל הסנקציות מתפוגג (אגב, גם התקוות היו יותר משאלת לב, שנועדה למנף תדמיתית את המהלך תוך התעלמות מהסיבות הפנימיות שהובילו למחאות)…

ברבות השנים הפכנו למקובעים, אולי גם רפי שכל, את האינטרס הלאומי החליפו האינטרס האישי והארגוני. העובדות לא קובעות את המציאות רק התדמית השיווקית. היינו בסרטים כאלה ושילמנו מחירים כבדים; ובעיקר ב- 1973 במלחמת יום הכיפורים. צריך להתעורר ואתמול כי האויב ממזרח זיהה את נקודות התורפה שלנו ושל המערב; הוא מתחזק ומקיף אותנו באמצעים רבים (טילים מדויקים)…

אמנם טראמפ, בולטון ופומפיאו אוהדים את ישראל, אך בראש ובראשונה הם רואים בישראל בעלת-ברית ייחודית בתרומתה לביטחון ולתעשיות הביטחוניות והאזרחיות בארה"ב. בניגוד לאובמה, הם רואים בישראל נכס – ולא נטל – המאריך את היד האסטרטגית של ארה"ב ותורם ליציבות בעלות בריתה הערביות…

במאמרי הראשון עסקתי בתהליך השיטתי של זיופים וגנבת קולות בבחירות, ועל השלכותיה המעשיות על חיינו ועל הדמוקרטיה שלנו. במאמר השני סיפקתי הסבר חלקי לרפיסות הטיפול בתופעה. במאמר הנוכחי אתמקד בסוגיית ההתמודדות עם התופעה…

התרחיש שלפניכם מתאר, בפירוט רב, את תוצאות המלחמה הבאה בעורף הישראלי. המערך שאנו סומכים עליו,כי יגן עלינו בשעת מבחן, עלול לקרוס בתום כ- 3 ימי לחימה. כך נישאר אנחנו – העורף האזרחי כמו גם העורף הצבאי – חשופים לטילים, רקטות ופצצות מרגמה של אויבנו… קשה לקרוא אבל עדיף לדעת!

אני מביא בפניכם מאמר המתאר מה צפוי לנו מירי עשרות אלפי הטילים על העורף במלחמה הבאה. כל אזרח בישראל -שמשפחתו ומדינתו חשובים ויקרים לו – חייב לקרוא את המאמר שכתב דן רוגל, מבכירי תעשיית פיתוח הנשק בישראל, שפעל במשך 40 שנה במערכת הבטחון ומתוכם 35 שנה עסק בפיתוח אמצעי לחימה ברפאל ,יזם והוביל פיתוח של פרויקטים בשווי מיליארדי שקלים…