מורכבות בביטחון לאומי

ראוי לשים את האצבע על הבעיות האמיתיות: מבנה צבא היבשה בעייתי, זרוע היבשה אחראית על בניין הכוח ואילו הפיקודים על המוכנות המבצעית. פערי הסמכות והאחריות יוצרים מחלות חשוכות מרפא, שאת השפעתן ניתן להבין מדבריו הבוטים של האלוף במיל' יצחק בריק…

אם הייתה ההיסטוריונית המפורסמת, ברברה טוכמן, כותבת את ספרה האייקוני, 'מצעד האיוולת' עכשיו, היו פלישת ארה"ב לאפגניסטן מחד גיסא; והנסיגה ממנה, מאידך גיסא, תופסים בו מקום של כבוד…

יש יותר מסרגל אחד לשיפוט המוסרי-ערכי, והוא תלוי תמיד בהשקפת עולם כוללת – דתית, חברתית ופוליטית. בהיבט זה, עצומות ה"מובחרים" לשעבר מבטאות לא יותר מאבק מעמדי פוליטי של אליטה דועכת, המבקשת לגייס למאבק ציבורי את תהילת עברם, ומתכסה בכסות ערכית…

לא כיף לראות דחפור נושא גופת אדם. אבל כדרכנו, יש כאלה במחננו שאיבדו את הגבולות… כשנכנס הצבא הבריטי, ב-15 באפריל 1945 למחנה ברגן בלזן – בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן במערב גרמניה – היה צורך לקבור מהר את הגופות מחשש להתפרצות מחלות. לצורך כך, רוכזו דחפורים שדחפו את הגופות לקבל אחים גדול…

לאחר שרא"ל כוכבי הגדיר כ"נפיץ" את המצב הביטחוני, עדיף להימנע מרפורמה, שתחילת מימושה בעוד שנים; ועדיף לבצע, במידי, רפורמה בתפיסת האמונים, שעקרה: הטלת משימת המוכנות, על כתפיהם של מפקדי השדה; שהרי לא המטכ"ל; אלא הם – באומץ לבם – יקבעו ומן הסתם יקבעו את תוצאות המלחמה הבאה עלינו לרעה…

לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) – תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה!

דווקא עכשיו לאור ה"הסדרה" שבפתח, חייב הקבינט לכנס את כלל הגורמים הפעילים לעת מלחמה. על מנת להכריז על הכנת הכוחות כמאמץ לאומי מבוקר. שמטרתו להרתעה החמאס מפני הפרת "ההסדרה". ואם יופר, ידע האויב כי בניגוד לתת היכולת שהומחשה, ב"עופרת יצוקה", "עמוד ענן" וב"צוק איתן". הפעם עומדת ישראל נחושה ומיומנת להשגת הכרעה…

יש רק פתרון אחד לבעיית עזה: הפחתה בשיעור של עד פי 100 של העלויות הכלכליות שלנו ביירוט של פצמ"רים, רקטות ובלוני תבערה; וצמצום של העומס הלוגיסטי הכרוך בהפעלת סוללות כיפת ברזל. זה יוכל להתבצע רק באמצעות חומת לייזר, שתיירט את מרבית האיומים בשטח הרצועה…

מטרת המאמר אינה לשכנע שישראל צריכה לתמרן קרקעית, כיוון שאין ערך להפצצות אוויריות; אלא להראות את כישלון אסטרטגית ההפצצה האווירית ע"י ישראל. בעיקר להביא לכך שנחשוב מה אנחנו רוצים להשיג, ולא נעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות "להפציץ מהאוויר לטובת ענישה"…