עמר דנק: סיבות לירידת התמיכה של הציבור בדמוקרטיה – ב’

אחד ההסברים לירידה בתמיכת הציבור בדמוקרטיות – ובכמיהה למנהיגים חזקים שמגולמת בהתחזקות הפופוליסטים – היא שילוב של שני וקטורים משמעותיים: בלימה בצמיחה הכלכלית של הדמוקרטיות המערביות; ושינויים דמוגרפיים ניכרים, שמאיימים על הזהות של ציבור רחב, והופכים לסוגיה פוליטית מובילה בדמוקרטיות, באופן שמאפשר גם הסטה של תשומת הלב מהבעיות הכלכליות…

גרשון הכהן: בן גוריון כהשראה לניצול התהוות

הנשיא טראמפ בתכניתו מבקש אולי לפתור סופית את הסכסוך, ואת זה כנראה לא ישיג. בינתיים הכניס למערכת האזורית אנרגיה חדשה ופוטנציאל להתהוות. במקום הזה, בן גוריון יכול ללמד אותנו גישה למיצוי נכון של פוטנציאל ההתהוות במערכת שנפתחת למאבק נוסף.

אלי בר און: במלחמה כמו בכדורגל – צריך גם הגנה!

שילוב של לייזר יבשתי עוצמתי; ולייזר ואווירי, לטווח יירוט של מאות ק"מ, הוא הרגל החסרה בתוכנית הרמטכ"ל. צה"ל ללא הסקייגארד משול לאדם, שיש לו רגל אחת בלבד, נכה על כיסא גלגלים שלא יוכל להגן גם על עצמו. במצב הנוכחי, במלחמה רחבה נתקוף חזק אך סביר שנוכה שבעתיים…

עודד עמיחי: לייזר כאקמול להרגעת הציבור

האיום המרכזי על מדינת ישראל, כ-250 אלף טילים ורקטות, חלקם מדויקים ומתמרנים; שריר וקיים. ואנו ממציאים לנו פטנטים, שבפועל קיימים כבר בשימוש צבא ארה"ב, שניתן היה להתאימם כנגד איומי הבלונים והרחפנים; אך מתעלמים מהאיום הקיומי על המדינה, רקטות וטילים מדויקים, בעלי רש"ק כבד ומתמרנים (ראו ערך הנזקים למתקני נפט בערב הסעודית). זה מה שמצפה לנו אם לא נתעשת בזמן…

פנחס יחזקאלי: אסון המסוקים, ולקחיו לימינו אלה

ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה: צה"ל היה צריך להטיס חיילים כי לא שלט בצירים, בהיעדר הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים. תחשבו יהודה ושומרון… תחשבו רצועת עזה…

המערכה שבין המלחמות (מב"ם) באתר 'ייצור ידע'

במסמך אסטרטגיית צה"ל מוגדרת 'המערכה בין המלחמות' כמערכה פעילה ומתמשכת, שתכליתה להרחיק את המלחמה ולאפשר למדינה תקופת רגיעה ארוכה ככל האפשר. מחד גיסא, התמודדות נמשכת כזו אמורה להעצים את גמישותה האסטרטגית של מדינה, ומשאירה אותה דרוכה לקראת עימות גדול. מאידך גיסא, זוהי הליכה על סף הכאוס, שטומנת בחובה, כל העת, סכנה להידרדר למלחמה אמיתית… 

אלעד רזניק: והאיראנים ממשיכים בשלהם!

חישבו על משמעות דבריו של שר הביטחון, נפתלי בנט: מדינת ישראל איננה מצליחה לפגוע במאמצי ההתבססות האיראנית בסוריה. היא מצליחה לעכב אותם אבל לא יותר מזה!

גדעון שניר: תסמונת ה"בלאו הכי…"

את המונח הזה, "הרי בלאו הכי" טווה ד"ר יוסי ביילין, כאשר ניסה לשכנע שישראל צריכה לוותר על הכפרים הערבים שסופחו לירושלים. בלי קשר, האם צריך לוותר עליהם אם לאו, הטיעון שלו היה, שמכיוון שבלאו הכי, הישראלים מדירים רגליהם ממקומות אלה, מחמת הטרור והחשש לחייהם, זו סיבה מספקת למהלך ההתנתקות…

מאיר גלבוע: השחיתות הפוליטית עולה, אך הממשלה ממשיכה בשלה

כבר אי אפשר יותר לומר שאנו "וילה בג'ונגל", לפחות לא בתחום השחיתות. מדינות באזורנו, קטאר ואיחוד האמירויות, נתפסות כפחות מושחתות מישראל. מדינות נוספות, שדורגו בעבר כמושחתות, "מאיימות" להתנקות משחיתות ולהפוך לנקיות יותר. כך, עולה ממדד השחיתות הנתפסת שפורסם לאחרונה…

אלי בר און: המהפכה התעשייתית הרביעית-הפרק הביטחוני

מאמר זה מביא את ההשלכות הביטחוניות של מה שפרטתי במאמרי: 'המהפכה התעשייתית הרביעית מייצרת עולם חדש מאתגר ומסוכן'.
בתחום הביטחוני צפוי שההצטיידות וההטמעה של הטכנולוגיה החדישה תהיה מהירה ביותר…