מורכבות בביטחון לאומי

איך זה שבכול צרה המתרגשת בעולם – עדיין, במאה ה21 – היהודים הם הראשונים להיות מואשמים כגורמים לה?

מביש למדי שאלוף נותן את חתימתו למאמר; שהוא בסבירות רבה לא מצליח לקרוא, ובחיים לא יצליח להסביר. כשיועצות ארגוניות חסרות רקע כלשהו במקצוע הצבאי מכתיבות דרך לצבא, וכותבות מאמרים במשותף עם אלופים, זה נגמר תמיד בארונות קבורה וועדות חקירה…

כאשר העדר חסר כל שיקול דעת וחשיבה עצמאית, נוהר כסומא בארובה אחר "שבתאות" מודרנית, אנו מגיעים למצב שעיר שלמה כמו בני-ברק צריכה להיכנס להסגר, ותושבי שכונות קרובות נמלטים למחוזות שפויים יותר, ומי שהוביל את התופעה אינו אלא שר הממונה על בריאותם, פשוט בלתי נתפס…

מאחר והעולם הדמוקרטי שלנו עדיין מעדיף את זכויות האדם על חיי האדם אזי צפויים לנו ימים קשים!

לצערנו, מערך הרפואה במדינת ישראל סבל מזה מספר עשורים מתת תקצוב; ומכאן, שנקודת הפתיחה להתמודדות במגפה הייתה קשה. יחד עם זאת בתהליכי קבלת החלטות והשלמת פערים נדרשים "תוך כדי תנועה". נכון להיום, שביב של תקווה מתעורר נוכח שליטה חלקית על מספר החולים, הנפטרים לצערנו, ומספר החולים קשה ומתוכם הזקוקים למכשירי הנשמה…

רק לפני שבוע פרסמתי תמונות מה- 22 למרץ 2020, של הפקרות מתמשכת וצפיפות אנשים במחנות שונים בצה"ל. וכאילו דיברנו אל העצים ואל האבנים. כלום לא השתנה. ב- 31 במרץ 2020 צייץ יאיר שרקי את התמונה שפותחת את המאמר הזה. כל מילה נוספת מיותרת!

הידיעות המטרידות מאזורים מסוימים באיטליה – לפיהן מספרן המועט של מכונות ההנשמה איננו מספיק עבור כל החולים במצב קריטי; ולכן אין מנוס מתעדוף; ובתי החולים מעבירים מכונות הנשמה מזקנים לנפגעי קורונה צעירים יותר – הידיעות הללו מעוררות שיח מרתק בנוגע ללגיטימיות של התעדוף הזה…

בהתייחסו למשבר הקורונה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון לדנה וייס, הניף ידיו למעלה ואמר: "קודם כל בעזרת ה', כולם צריכים להתפלל לבורא עולם"… דנה וייס קטעה אותו : "בעזרת מכון ויצמן… בית המקדש המודרני של הציונות נמצא במכון ויצמן". כאן בקליפת אגוז מונח היסוד  להבנת משבר הקורונה כטלטלה לתקוות האדם המודרני. כגודל ההבטחה, עומק המשבר…

האם האחראים על הביטחון יבינו את גודל השעה ויערכו בהתאם, או שכדרכם, ימשיכו להיות שקועים בסטגנציה ובהערכת המצב המוטעית – שמה שהיה הוא שיהיה – ואין כל צורך להיערך לבאות?

ביזיון חצור: "ממה שאני מכיר, מטוס שהוצא משימוש – כפי שזה נכתב בתחקיר – זה מטוס גמור. מטוס שהיה מכוסה כולו במים – והיו כמה כאלה – לא יחזור לעולם לאוויר, האלקטרוניקה נהרסת במגע עם מים ובוץ… צינורות, מנוע, מערכות הידראוליות… הכל לפח! השלד אולי שמיש אבל לתקן זה יותר יקר מלקנות חדש, מעודפים בארה״ב!"…