[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.
* * *
בהתייחסו למשבר הקורונה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון לדנה וייס, הניף ידיו למעלה ואמר: "קודם כל בעזרת ה', כולם צריכים להתפלל לבורא עולם"...
דנה וייס קטעה אותו : "בעזרת מכון ויצמן... בית המקדש המודרני של הציונות נמצא במכון ויצמן". כאן בקליפת אגוז מונח היסוד להבנת משבר הקורונה כטלטלה לתקוות האדם המודרני. כגודל ההבטחה, עומק המשבר:
מראשיתה, יוסדה המדינה המודרנית על בשורת המדע ותבונת האדם, כמסילה לעתיד יציב ובטוח; וכאן שורש המשבר, בממדיו הרחבים שמעבר למגיפה כבעיה רפואית.
בכור הגרעיני המחולל אותו, המשבר טמון בפער המתגלה בין הבטחת המדינה המודרנית לניהול יעיל, מתוך ראיית נולד, גם לנוכח איומים קשים, לבין האקראיות וההפתעה, המותירות לעיתים, גם את המודרניות שבמדינות בחוסר אונים.
כך תיאר הסוציולוג הצרפתי ברונו לאטור את העידן המודרני: "חוקי הטבע אפשרו לנאורות הראשונה להרוס עד היסוד את יומרותיהן חסרות הבסיס של הדעות הקדומות האנושיות... כל מחשבות העבר נעשו אוויליות או משוערות.... בא שחר זוהר..."
גם הרצל בספרו "מדינת היהודים" ראה לנגד עיניו מדינה מודרנית, אשר הידע המדעי הוא התשתית לניהולה המוצלח, כפי שכתב בספרו: ליסוד מדינת היהודים כפי אשר אראה לי, דרושים תנאים מדעיים ברוח העת החדשה. לו מוטל עלינו היום לצאת ממצרים, לא כאבותינו התמימים היינו יוצאים, (שלפתע לא מצאו מים לשתות). בראשונה נחקור לדעת את מספר היוצאים וכוחם..." (ההדגשה במקור).
זו תמצית ההבטחה ליציבות, שגשוג וביטחון בחסדי המדע ותבונת האדם. אם בכל זאת משהו יצא משליטה, אין זה חלילה- על פי דת התבונה - מפני יומרת יתר של ההבטחה, אלא רק מכיוון שמישהו כנראה התרשל, לא מימש נכון את אחריותו, לא פנה בזמן למומחה המתאים - מה שנוטים לכנות "מחדל" ומזמינים בעקבותיו וועדת חקירה.
הפילוסוף הצרפתי פול ויריליו בספרו "המרחב הביקורתי" (ראו תמונה משמאל למטה) – תאר בהרחבה כיצד החשיבה הרציונאלית-מדעית, ביקשה להשיג שליטה בעולם התופעות, מתוך מגמה המבקשת לשלוט גם בבלתי ניתן לשליטה.
אולם ההליכה שבי אחר ההבטחה הגדולה של הטכנולוגיה והמדע, תביא לדבריו עד לכדי תאונה רחבת ידיים – "תאונה אינטגרטיבית", אשר תשנה לא רק את תפיסת האדם את הטכנולוגיה, אלא גם תביא אולי לסיום החשיבה המודרנית: הפרויקט המודרני, יגיע לקצו בעקבות "התאונה השלמה" ("Integral Accident").
מובן שווירליו לא ייחל לתאונה מסוג זה. אלא שהוא התריע מפניה. אין אפוא לתהות על כך, שציפיותיו של אדם מודרני מן המדע ומן המדינה, מוצאות עצמן נחבטות שוב ושוב מול המציאות המתריסה, והפעם לפנינו לא סתם תאונה גלובלית.
אלא שאחרי שזה קורה, המבחן להנהגת המדינה, הוא קודם כל ביכולתה להתנהל נכון בתוך מה שכבר קורה. כיצד לנקוט למול ההתהוות העוצמתית במלוא ממדיה, החלטות ופעולות נחרצות, המתאימות באופן ייחודי לשעת המבחן שהיא שעת-חירום.
ופה, בין היתר, בעיית המדינה המודרנית: ברגע שכבר התרחשה התאונה הגדולה, היא מתקשה בהתמודדות: בגלל כבלים נוהליים וחוקיים שונים, בגלל אילוצים, והתניות קוגניטיביות תקדימיות, בגלל אי הבנת האירוע בהיותו חסר תקדים. בגלל ניסיון לשלוט באופן ריכוזי בהתרחשות שלא ברור אם בכלל ניתנת לשליטה.
חרטומי מצרים, מובילי המדע באותם ימים, ידעו להכיר במכות מצרים: "אצבע אלוהים היא". הענווה נדרשת במצבי משבר שכאלה לא רק בין אדם לאלוהיו, אלא גם בין האדם לכוחות הטבע. כאן מתחילה הדרך להתמודדות באירוע, בהכרה כי לא הכול נתון לשליטת האדם. אנשי המדע הגדולים יודעים עד כמה גם הדרך המדעית נדרשת כאן לענווה עמוקה ולציפייה לישועה מבורא עולם.
[בתמונה: "אצבע אלוהים היא". הענווה נדרשת במצבי משבר שכאלה לא רק בין אדם לאלוהיו, אלא גם בין האדם לכוחות הטבע... ציורי תנ"ך / פרעה נפעם מחלומותיו / ציירה: אהובה קליין. כל הזכויות שמורות]
![[בתמונה משמאל: שער חיבורו של הרצל: 'מדינת היהודים', שיצא לאור בוורשה, תרנ"ו 1896. התמונה היא נחלת הכלל]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Judenstaat_rus.jpg){kind=link}