האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
“עומדים אנו במשמרת… וּבְיָדֵינוּ הָרוֹבִים… גּוֹרָל יָחִיד – גּוֹרָל הַכְּלָל, לָאֵשׁ נִכּוֹן כֻּלָּנוּ יַחַד… עִם שַׁחַר נֵצֵא לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ לִבְנוֹת, לִנְטֹעַ וְלַעֲדֹר; נִשְׁכַּח אֶת זְוָעַת לֵיל אֶמֶשׁ כִּי נַאֲמִין בְּזֶה הַדּוֹר… כמה שונות מילים אלה מכל מה שסיפרו לנו על עצמנו, עד ה- 7 באוקטובר 2023, וכמה הן מהדהדות היום!
המצב שהתפתח בגבול לבנון מאז תחילת המלחמה באוקטובר, לכד את מדינת ישראל במבוכה קשה. איומי חיזבאללה הולכים ומתעצמים ותהליכי הסחיטה מול ישראל הולכים ומשתכללים. אין זו חולשה להכיר במבוכה כנקודת מוצא לברור אסטרטגי.
מומחים לאסטרטגיה וגם הציבור מסרבים לנטוש את הציפייה שמלחמה תתנהל על פי תוכנית, בשליטה מלאה ומחושבת מראשיתה עד סיומה. אבל מלחמה היא תופעה כאוטית בטבעה. על כן, עם התפתחות המלחמה, מטרות המלחמה מחייבות בחינה והתאמה.
כיצד לא ראו בכירי צה"ל את שראו התצפיתניות, ואת מה שיכול היה לראות כל מי שעיניו בראשו ומתבונן על המתרחש בקרבת הגבול? את מלכודת השקיעה האובססיבית לתוך הפרטים על חשבון השלם, אנו מכנים 'מיקרו ניהול' (Micromanagement): "מרוב עצים לא רואים את היער". פרנץ קפקא תרם לתופעה דימוי משלו, רק שאת מקום העצים ממלאים מקורות המים השונים, ואת מקום היער ממלא הים…
בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה עם חמאס ועם כלל גורמי המערכת שנבנתה בהכוונה איראנית נגד מדינת ישראל, יש ענין מיוחד ומעשי בספרו החדש של שגיא פולקה על החשיבה האסלאמית החדשה: "לחשוב אסלאמית- בחינת השיח המוסלמי בן זמננו, הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים", שראה אור בהוצאת מערכות ומרכז משה דיין, ב- 2023.
ראוי לשאול את נציגי הנשיא ביידן, למה הם מצפים להצליח ברצועת עזה במאמץ לשיקום ובניית סדר שלטוני תקין, בשיטה שכשלה להם באפגניסטאן ובעיראק, בכישלון מהדהד? איך ימנע 'מודל המדינה הכפולה שאנו חווים בעיראק, בסוריה, בתימן וגם ברשות הפלסטינית, שבו במקביל למדינה הרשמית על מנגנוניה החוקיים – הזוכים להכרה בינלאומית – מתקיימת ומתפתחת ישות חתרנית חמושה, בעלת השפעה בכל עבודת מנגנוני המדינה?
במדינות המזרח התיכון הולך ומתפתח מודל מדינתי חדש: מדינה כושלת, שלכאורה מתנהלת כמדינה רשמית – ויש לה מעמד חוקי ובינלאומי של מדינה בין המדינות – אבל בתוכה היא מקיימת ישויות חתרניות חמושות, שמקדמות טרור ומאבק מחד גיסא, ונהנות מהלגיטימציה שלה מאידך גיסא. מדינות כאלה התהוו בעשורים האחרונים בלבנון, בעיראק, בסוריה, בתימן וגם ברשות הפלסטינית.
רוח גדולה ומיוחדת שורה בין חיילי צה"ל בשדות הקרב, והיא מתבטאת גם בשירה ותפילה משותפת בטרם קרב. התופעה ספונטנית, נראית כמתהווה מעצמה משורות החיילים, ממש לא מוכוונת על ידי גורמי השפעה חיצוניים דוגמת רבנים. ובכל זאת היא מעוררת בקרב אנשים לא מבוטלים חרדה וביקורת…
מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית. הוא מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק איראן שפרצה בספטמבר 1980 במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן, בתכנון לסיימה תוך כשבועיים. התארכות המלחמה לשמונה שנים, נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתורת לחימה – הדוקטרינה של חמאס וחיזבאללה.
לא נכות בכושר ההחלטה של הקבינט יצרה את המתחים בהם מתנהלת המלחמה. אלא המציאות הסבוכה במורכבות האתגר שהציבה לעם ישראל. לנוכח המשבר, הנהגתה הלאומית של מדינת ישראל יחד עם מערכת הביטחון, מחויבות לגיבושה של תפיסת ביטחון לאומי חדשה. לשם כך נדרש גם סיפור לאומי חדש ומנהיגות שתגבש אותו.
