עופר בורין: אישה סוטה, או אולי חברה חולה?

אפשר אולי לקבל את כל העניין הזה של מבחן האשה הסוטה, בהקשר של החברה בימים ההם. אבל היום? לקבל מרבנים או אחרים הסברים מעליבי אינטליגנציה, שהטקס הזה נועד למנוע רצח של נשים ע"י גברים? עלי זה לא מקובל!

רועי צזנה: כיצד ייראו החיים לאחר המגיפה הגלובלית הבאה?

בפרק שתרגמתי – מהספר "התחנה האחת-עשרה" (Station Eleven) לאמילי סיינט ג'ון מנדל – היא מתארת את כל הטכנולוגיות שייעלמו מעולמנו בעקבות מגיפה שתכלה כמעט את כל המין האנושי. הרשימה מבהירה לנו עד כמה הדברים שאנו מקבלים כמובן מאליו, הם תוצר של חברה מדעית-טכנולוגית שחבריה חייבים להמשיך לעבוד קשה כדי לוודא שהטכנולוגיות ימשיכו לעמוד לידי כולם…

אבי הראל: מפקד אוכלוסין אז והיום

מפקד האוכלוסין בתחילת ספר במדבר אינו הראשון ולא האחרון במקרא. לכאורה המספרים שנקובים בו נראים מוגזמים, אולם אם נפרש נכון את המונח 'אלף' – לא רק כמספר אלא כמייצג של בית אב – הרי שמספר בני ישראל הופך להיות ראלי לחלוטין. בנוסף, המפקד מלמד אותנו את פירוש המונחים עדה, נשיא, מטה ואלף, הן כמונחים המייצגים שלטון ומרות והן את המבנה החברתי של בני ישראל באותה תקופה…

פנחס יחזקאלי: פרשת במדבר באתר ייצור ידע

פרשת בְּמִדְבַּר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. היא מתחילה בראש הספר (במדבר, א', א') ומסתיימת בפרק ד', פסוק כ'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת במדבר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עופר בורין: אלוהים ה'סנדק' ופדיון הבן

מעניין איך השבט, שיצא מבנו השלישי של יעקב, לוי – שהיה ממובילי השחיטה של תושבי שכם (שמירת כבוד המשפחה במקרה של אחותם דינה), שהיה השבט אותו קרא משה אליו עם היוודע חטא העגל ואנשיו הלכו, במצוות משה, והרגו (שלא נאמר רצחו) 3,000 מבני עם ישראל – הוא השבט שמקבל פטור מהשירות הצבאי. הוא מקבל משימה מיוחדת של שמירה וטיפול באוהל מועד…

אבי הראל: יסודות מימון המשכן

המשכן, והמקדש אחריו, היו אתרי פולחן דתי שחייבו מימון שוטף שנתי. בנוסף, גם המשרתים בהם, הכוהנים והלווים נדרשו למימון שכזה היות שנאסר עליהם לעסוק בעבודות חולין שאינן קשורות למקדש. מקורות מימון אלה מוזכרים בפרשת בחוקתי כמו גם בספרי מקרא נוספים. מהותם – בניית מערך מימון מחייב הנשען על העם, והבא ממעשרות, חרם נדרים ונדבות.

פנחס יחזקאלי: פרשת בחוקותי באתר 'ייצור ידע'

פרשת בחֻקֹתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק ג' ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ"ז, פסוק ל"ד. בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בחוקותי ביחד עם פרשת בהר. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת בחֻקֹתַי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עופר בורין: כמה שווה אדם?

בפגישה עם מנהל בכיר מאוד בחברה שבה עבדתי, הוא אחז בתלוש המשכורת שלי מול עיניו ואמר לי את המשפט הבא: "המשכורת שלך נכונה" ("your salary is right"). באותה שנייה ידעתי שאת החברה הזו אני עוזב. התחושה הייתה אז שאין אדם בעולם שאני מוכן שינקוב ב"שווי" שלי. יכול היה אותו מנהל בכיר לנקוט בלשון אחרת ולא ל"שחק אותה" כאלוהים הנוקב בשוויו של אדם…

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ואתחנן

נַחֲמִי, נַחֲמִי אוֹתִי, קָרָאתִי לְעֵבֶר הַדְּמוּת שֶׁהִבִּיטָה לְעֶבְרי. נַחֲמִי, נַחֲמִי, דַּבְּרִי אֶל לִבָּם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁרָצוּ אוֹתִי וּמִמֶּנִּי… איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פָּרָשַׁת ואתחנן.

אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום

שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה…