האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
סיפורו של המקלל בסוף פרשת אמור, קובעת על פי פרשנות חז"ל כי הלאום של הדור הבא נקבע על פי האב. אולם, במאה החמישית לפני הספירה, החל מהפך, האומר כי זהותו של דור ההמשך נקבע על ידי האם. המהפכה החלה כאמור בדורו של עזרא הסופר, ונקבעה אחר כך במשנה כדבר מחייב. מדוע הוחלפה קביעת הלאום מהאב לאם? על כך המחקר חלוק ללא מענה הולם עד ימינו…
מנהג הצום מעמיד אותנו על הצורך לעשות את "חשבון הנפש" גם כאשר הגוף דורש את מזונו. המנהג דורש מאתנו, להגיע לרמת מודעות נפשית כזו, שבה "חשבון הנפש" יגבר על עינוי הגוף, ויאפשר לנו להיות נקיים מהבלי הגוף כשאנחנו מביטים במראה ובודקים אם ראויים אנו לשנה נוספת ב"גן בעדן" המכונה "כדור הארץ"…
המקרא הניגוד לתרבויות העולם העתיק, אוסר על ניבוי באמצעים שונים, הכוללים בין השאר אמצעים מלאכותיים, תופעות טבע, ואסטרולוגיה. הרמב"ם קובע כי המקרא בניגוד לתרבויות העולם העתיק, אוסר על ניבוי באמצעים שונים, הכוללים בין השאר אמצעים מלאכותיים, תופעות טבע, ואסטרולוגיה. הרמב"ם קובע כי הפרשנות היחידה המותרת בעניין הניחוש היא פרשנות על מעשינו בעבר…
פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
זוהי סדרת מאמרים שפרסם עידן ניידיץ – סטנדפיסט – המבוססת על יומנה של סבתו, אסתר ז"ל, ששרדה את השואה. במהלך המלחמה, שפרצה כשהיא בת 9 בלבד, שרבבה זיכרונות על פתקים, אותם החביאה בשיערה, ולאחר המלחמה איגדה ליומן. היומן ראה אור במהדורה מיוחדת לאחר מותה…
שנה אחרי, ואני חיה, ומסתכלת קדימה עם שיער פזור והרבה אופטימיות; עטופה ואהובה במשפחה וחברים, חכמה וחזקה הרבה הרבה יותר. אני לא גיבורה ולא לביאה ולא סופרוומן. חליתי, ועשיתי את מה שצריך להבריא. אה, ויש לי ציצים מהממים!
אלוהים יודע משהו על המין האנושי. הוא יודע שיש מאבק בין טוב ורע והסיכוי, שעם, על שלל היחידים שבו יהיו "טובים", הוא למעשה אפס. איומי המוות והפחד המלווים את הפרק אינם רלוונטיים כלל לאנשים חופשיים כמוני, ואף אינם רלוונטיים למאה ה-21…
פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת אַחֲרֵי מוֹת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
יום הכיפורים המקראי, שמוזכר בספרי שמות ויקרא ובמדבר, הינו יום של מעשה פולחני של הכוהן הגדול בו הוא מכפר אחת לשנה על חטאי בני ישראל. לעומת זאת התפיסה שמציג ספר היובלים היא שונה. לטעמו עבודת הקרבנות והעלאת הקטורת הקבועה שנעשית על ידי הכוהנים בכל שבת, הם מקור הכפרה על עם ישראל. ולכן, יום הכיפורים מתייחס אפוא לחטא הנפילים קודם המבול, וליום זיכרון וכפרה על חטא מכירת יוסף…
בדבריי הבאים, אציע את ההשערה כי מגמות עומק המכוננות מורשתית את דרכה וזהותה של הציונות הדתית, חוסמות אותה מן היכולת לעצב מחדש את זהותה באופן שירחיב את גבולותיה, ומונעות בכך את התהוותה של קבוצת רוב מאוחדת על בסיס ברית זיקות דתיים ומסורתיים…
