אבי הראל: ההבדל בסיפור הבריאה המקראי על פני המיתוסים של המזרח הקדום

תיאורי בריאת העולם, איננה ייחודית רק למקרא, ובריאה זו מוזכרת במיתוסים של עמי המזרח הקדום. למרות שיש הרבה מן הדמיון בין תיאורים אלה לבין תיאורי המקרא, הרי שאמונת האחדות המקראית מפרידה באופן חד וברור ביניהם. האל המקראי, אינו נולד או מוליד, אינו אוהב או שונא או נלחם עם עמיתיו. האל הישראלי נמצא מעבר לחוקי הטבע, והוא אשר יצר אותם, ולפיכך אין הוא כפוף להם לכאורה…

פנחס יחזקאלי: פרשת בראשית באתר 'ייצור ידע'

בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם, ואחריה קורות בני האדם עד המבול, שבו מחה אלוהים את בריאתו מפני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את עם ישראל… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת בראשית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עופר בורין: תחליף לעץ החיים

סביבת הניסוי מוכנה, אדם נמצא במבחנה, לבד, והניסוי מתחיל: אלוהים מצמיח מהאדמה עצים יפים וטובים למאכל. בתוך סביבת הניסוי מניח אלוהים שני עצים מיוחדים: אחד – עץ החיים והשני – עץ הדעת. דעת במקרה הזה – ידיעת הטוב והרע…

אבי הראל: הרעיונות המרכזים במגילת קהלת

מגילת קהלת עצמה, הינה אחד מספרי המקרא הקשים ביותר להבנה, היות ורעיונותיו לעיתים מוזרים, ולעיתים אף סותרים זה את זה. אין הספר בנוי על פי מבנה סדור, והטקסט שלו קופץ מנושא לנושא ללא כל הגיון שנהיר לנו. למרות כל זאת, כאשר מעיינים היטב בין פסוקי המגילה, ניתן להתרשם מהמוטיב המרכזי שחוזר על עצמו והוא, שהחיים של האדם עלי אדמות כמשל לטרגדיה מתמשכת…

פנחס יחזקאלי: סוכות באתר 'ייצור ידע'

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתורה, ונקרא גם חג האסיף (אחרי שני הרגלים הקודמים: חג האביב וחג הקציר). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות חג הסוכות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה

פרידה. וְאוּלַי, אִם לֹא הָיוּ נוֹפְלִים עָלַי הַשָּׁמַיִם לֹא היתי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּאן, נוֹתֶרֶת מֵאָחוֹר; וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְלֹא עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הוֹבַלְתִּי וְלֹא הִנְהַגְתִּי, וָלֹא הוֹתַרְתִּי זִכָּרוֹן אֲמִתִּי… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וזאת הברכה…

אבי הראל: שתי המגמות בעניין מותו של משה

בפרק הסיום של המקרא, אנו מוצאים שתי מגמות מנוגדות בדמותו של משה. בחיר המין האנושי, ואדם על אנושי, מול הניסיון לשוות לו דמות אנושית על חולשותיה ואנושיותה. הניסיון המקראי לשוות למשה דמות רגילה אמנם גובר כאן, אולם בתפיסה המסורתית משה הינו דמות מורמת מהמין האנושי. לכן, המקרא מפרט את העובדה שמשה מת, ואף נקבר בגיא, כאחד האדם…

עופר בורין: מוות מלא הוד ועצב

שאלתי את עצמי – מה המסר של משה לדורות הבאים עד היום? משה מסר תורה שלמה שהתפתחה במשך דורות רבים לאינסוף חוקים, מצוות, דרשות, פסקים, פילוסופיה ועוד. בשבילי, ליבת המסר של משה היא, ששום דבר לא קדוש, אפילו לא לוחות הברית, שנכתבו ע"י האל ושאותם משה שובר… 

פנחס יחזקאלי: פרשת וזאת הברכה באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה. היא מתחילה בפרק ל"ג, פסוק א' ומסתיימת בסוף הספר, פרק ל"ד, פסוק י"ב. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת וזאת הברכה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

אבי הראל: שירת האזינו ותודעה היסטורית

המקרא בכלל וספר דברים בפרט דנים על הזיכרון שיש על בני ישראל לשמר. הדבר בולט גם בשירת האזינו. המקרא נוקב באירועים שחייבים לזכור אותם, ומצביע על הטכניקה כיצד יש לעשות זאת. המכנה המשותף של הזיכרון המקראי בה כדי להדגיש את חשיבותן של שמירת המצוות המקראיות…