קובי ביטר: חבל על הזמן
"לכל בני נכר אסור להיכנס לתחום המקדש שהכניסה אליו אסורה גם על היהודים עצמם מלבד אלו שהדבר מותר להם לאחר שהתקדשו בהתאם לחוק אבותיהם"… על החתום: אנטיוכוס השלישי…
אמונה
אבי הראל: ענינו של ספר הקדושה בספר ויקרא פרק י"ז
פרק י"ז ואילך (עד פרק כ"ו), בפרשתנו, מוגדר בפי חוקרי המקרא כספר הקדושה. חטיבה ספרותית זו עומדת בפני עצמה, ועוסקת בשאלת מקום הפולחן, וגם בנושאים אזרחיים כדוגמת דיני עבדים. קובץ זה מאופיין בלשון ייחודית, ובפתיחות השונות של החוקים שנאמרו בו, רווחת הפתיחה של איש איש, במקום איש כי, אדם כי או נפש; כי לגבי זמנו של ספר הקדושה קיימת מחלוקת במחקר…
עופר בורין: תהילים, פרק סט – כי באו מים עד נפש
זה הסידור – אני אחטא לאנשים, אתחרט לאלוהים, ולכל האנשים ששונאים אותי בגלל זה, אבקש מוות…
עופר בורין: תהילים, פרק סח – נורא אלוהים
מזמור של 8 פסוקים שכולו ברכה, הרמוניה ושוויון בין אנשים; ואחריו, מזמור בן 36 פסוקים שכולו חיל ורעדה וצמצום האל לאל נורא שממוקד בעם ישראל ובגאוגרפיה של מקדש על הר. זהו אלוהיך ישראל.
Yossi Feintuch: Why did these three great people contract tsaraat
In his futile attempts to ‘’dodge’’ the divine draft, Moses slandered the leaders of Israel arguing as a matter of fact that they would not listen to him; these words were nothing short of casting a verbal aspersion at others. Indeed, when Moses gathers the Israelite leaders the people do believe in his divine commission to facilitate their liberation from Egypt. Hence, after Moses had made that verbal slur God struck his hand with tsaraat, thus creating the first biblical connection between this affliction and slanderous speech.
קובי ביטר: זו הגאוותנות טמבל!
זו הגאוותנות טמבל! בגלל חטא האדם שמגביה ראשו לשמים בגאווה ובהתנשאות – באים עליו הנגעים…
אבי הראל: לדמותו של אלישע
יש שרצו לקשור את הניסים שבוצעו על ידי אלישע לישו הנוצרי, ויש חוקרים אף שראו בו דמות ארכיטיפית (אב טיפוס) לישו. כך או אחרת, אלישע מתואר כאיש תקיף, שלא נרתע משום שליחות אלוהית, גם עם בצדה יש פורעניות או ייסורי נפש אישיים…
עופר בורין: ישעיהו, פרק מ – אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר
יש לנו תפקיד על הכדור – לקיים חברה צודקת. כדי לקיים חברה צודקת צריך שתהייה לעם ישראל עצמאות שבה הוא יכול להחליט עבור עצמו את סדרי החברה. חברה לא יכולה להיות וירטואלית או פרזיטית. היא צריכה מקום שיהיה שלה והיא צריכה לקיים את עצמה ולהתמודד עם הקושי הקיומי…
עופר בורין: תהילים, פרק סז – תהילה שהיא (כמעט) ברכת הכהנים
באמת זו תהילה יפה. רק חסרה בה הברכה האחרונה של ברכת הכוהנים – שלום: כו יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם. אז אולי אפשר להציע לשנות בתהילה את הפסוק האחרון ל: ח. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים; וְיָשֵֹם לנו שָׁלוֹם עַמִּים כֻּלָּם…
אבי הראל: אמירת הלל ביום העצמאות. בין הרב גורן לרב עובדיה יוסף
יום העצמאות הוא יום חגה של המדינה. ככזה, הוחלט על ידי רבני הציונות הדתית לצקת בו סממנים של קדושה. מועצת הרבנות הראשית, פסקה שיש לומר בו את תפילת ההלל, למרות שהרבנות הראשית התחמקה ברוב שנותיה מלנסח החלטות מפורשות בשאלת עיצוב דמותו הרוחנית של יום העצמאות…
