[בתמונה: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת קדושים', לחצו כאן]

עודכן ב- 27 באפריל 2023

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת קדושים, ראשי פרקים

1. בפרשת קדושים אנו מוצאים מספר רב של מצוות בדגש של מצוות בין אדם לחברו. פרשת השבוע פותחת במילים "וַיְדַבֵּר ה’, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם.

במילים שלנו, הקב"ה מצפה מאיתנו לנסות ולקיים את אורח החיים שלנו בשונה ממה שהיה נהוג באומות העולם ולהיות מה שלימים רבים אחרים יכנה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון "אור לגויים"

2. נאמר בפרשה" אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:  אֲנִי, ה’ אֱלֹהֵיכֶם" ועל כך נשאלת השאלה מדוע הקדים הפסוק את האמא לאבא ואילו בפסוק מעשרת הדברות " כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, וְאֶת אִמֶּךָ" הוקדם האבא לאמא? על כך עונים המפרשים שבאופן טבעי הילדים יותר מכבדים את האמא ויותר יראים (מפחדים) מהאבא. (על כך גם שיר הילדים הידוע "פיל פילון אפו ארוך לא יידע כיצד לדרוך... עד שבא הביתה אבא פיל.. ומייד התחיל לצעוד).

.

3. בהמשך הפסוק נאמר "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", בא ללמד אותנו שאפילו אם ההורים שחובה עלינו לכבדם מורים לנו לחלל את השבת מותר לנו לא לציית להם.

4. "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט.  וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם" "לקט, שכחה ופאה" מצוות אלו הינם עזרה לעניים וכיצד? בזמן שאדם קוצר את שדהו, עליו להשאיר חלק מהיבול לעניים כגון: עליו להשאיר חלק בקצה השדה ("פאה") שורה של יבול לא קצורה כדי שיבואו עניים ויקצרו לעצמם. או שבמידה והקוצר "פיספס" ("שכחה") קבוצה של חיטים אסור לו לחזור ולקצרם. כנ"ל גם בכרם ענבים שבמידה ובוצר הענבים לא בצר את כל אשכולות הענבים, עליו להשאירם לעניים.

5. "לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר:  וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה’.  לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל" איסורי גזל וגניבה, הרמב"ם והשולחן ערוך מסבירים שמסגרת איסור זה כוללת מעבר לאיסור גניבה וגזילה גם איסור להעלמת מסים. ובנוסף מי שגונב מחבירו, סופו שמשקר לחבירו ונשבע בשם ה' לשקר.

[בתמונה: לא תגנבו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

6. "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, אִתְּךָ עַד בֹּקֶר"-חובת תשלום משכורת בזמן. התורה מצווה את המעסיקים לא לבצע "הלנת שכר". הכוונה שחובה על המעסיק לשלם את המשכורת בתאריך שנקבע ובמידה ומדובר בפועל יומי חובה לשלם לו את משכורתו באותו היום. לא לבצע הלנה, הלנה מלשון לינה, שינה.

7. "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" על פניו נראה מוזר, וכי מה הבעייה לקלל חרש הרי הוא לא שומע? ובכל זאת אסור והסיבה לכך היא שלמרות שהחרש אינו שומע הרי הסביבה שומעת ויותר מכך, על מנת שאדם לא ירגיל את עצמו לקלל. לגבי האיסור של "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל", דרשו חכמינו שמשמעותו ההלכתית כוללת גם איסור לתת לחברו עצה רעה מתוך כוונה שחברו יכשל או להכשיל את חברו בעבירה.

8. "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:  בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.  בנוסף, יש בפרשה גם הנחיות לשופטים שעליהם לשפוט משפט צדק ולא להעדיף צד זה או אחר במשפט, כולל גם איסור העדפת העני. נאמר בפרשה "ודל (עני) לא תהדר בריבו" הכוונה לשפוט לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. באיסור זה נכלל גם חובת בית הדין  להשוות את בעלי הדינים, שלא יהיה אחד הצדדים עומד והשני יושב או שאחד לבוש בגדי יוקרה והשני בגדים קרועים ובלויים, כיון שהדבר יכול להטות את דעתו של השופט.

9."לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" איסור נוסף (שאמנם קשה מאד לקיימו) הינו איסור על רכילות והוצאת לשון הרע. לגבי הפסוק "לא תעמוד על דם רעך" אומר רש"י: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר וחיה או ליסטים באים עליו". במילים אחרות אסור לשבת בחיבוק ידיים כשאדם רואה מישהו אחר בסכנת חיים.

[בתמונה: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי cuncon לאתר Pixabay]

10. לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.  לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּך"ָ נקמה פירושה, אי השאלת חפץ לחבר, מתוך נקמה על כך שהחבר לא השאיל לו ביום אחר. נטירה פירושה, השאלת חפץ לחבר, תוך כדי שאומר לחבירו "אני משאיל לך למרות שאתה לא השאלת לי".

11. "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:  אֲנִי, ה’." על כך רבי עקיבא אומר שהציווי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - כלל גדול בתורה. והכוונה שזוהי אחת מהמצוות  החשובות ביותר לבניית חברה שיתופית  שבמידה ואדם מגיע לשלב בו הוא מתייחס לחברו כמו שמתייחס לעצמו אזי כל החברה תראה אחרת.

12. אחד מהמצוות החברתיות החשובות ביותר היא "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה’". וזהו מקור המנהג לקום באוטובוס או בכל מקום אחר בפני איש מבוגר וכן עד היום אנו מוצאים במגזרי חינוך שונים את המנהג הנכון שכאשר מורה נכנס לכתה כל התלמידים עומדים.

13. התורה מצווה את בני ישראל להתייחס לגרים (לא יהודים הגרים בארץ) בכבוד "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ (לא לרמות), אֹתוֹ.  כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

14. התורה גם מצווה אותנו על כללי מסחר הוגנים ולא לרמות בזמן המכירה .לדוגמא משקל לא נכון "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם".

[בתמונה: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 448271 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת קדושים', לחצו כאן]