האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
וכיצד היו ממנים את השופטים? "אמרו חכמים, שמבית דין הגדול היו שולחין בכל ארץ ישראל, ובודקין: כל מי שמצאוהו חכם, וירא חטא, עניו, ושפוי, ופרקו נאה, ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו. ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול". המלצה שכדאי לאמצה…
התנ"ך רואה בבסיס המשפט את היכולת להבדיל בין טוב לרע, ורואה גם בחכמה הזו, של להבדיל בין טוב לרע, מידה אלוהית. הוא מצווה על כולנו לרדוף את הצדק, ולא להשאיר אותו רק בידי השופטים. כולנו מחויבים לעניין הזה כחלק מהותי בחיינו וכתנאי לזכותנו על ארץ ישראל. וכאשר "משפט צדק" אינו נוכח בחברה, במובן של שוויון והגינות, אנחנו הופכים ל"מרצחים".
בפרשת שופטים, פרק י"ח, מופיע הביטוי 'הכוהנים הלויים', בהקשר של עבודת הקודש, שירותם של הכוהנים והלויים במקום אשר יבחר ה', ומתנות הקודש. ביטוי זה הוא יצירת נורמה חדשה בחמשת חומשי התורה. על פי השקפת עורך ספר דברים, רשאי כל איש משבט לוי לשרת בקודש, בין אם הוא משתייך לצאצאי אהרון הכוהן ובין אם לאו.
תפילה יפה ועצובה. נדמה לי שסוקרטס מתכתב עם משה כשהוא כותב: "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום.". זה מספיק. לא צריך יותר משמונים שנה, בשביל לדעת שאיננו יודעים דבר. ויש כאלה שגם זה לא מספיק להם…
Evidently, this week’s Re’eh portion wants to regulate and minimize the craving for frequent meat consumption seeking to limit it to the rate ‘’as the deer or as the gazelle is eaten’’ (v. 22). Namely, only quite infrequently would man eat meat from such animals for they could only be hunted.
הקב"ה מציב בפני בני ישראל בחירה; ואליה מצטרפת המלצה חמה, מהי הדרך הנכונה… מסוג ההצעות שלא כדאי לסרב להן!
בפרשת ראה, בפרק י"ב, מופיע לראשונה חוק בדבר ריכוז הפולחן. לפי חוקרי המקרא של המאה ה- 19, רקעו של החוק האמור מגיע מהאירועים שפקדו את ממלכת יהודה בסוף המאה השמנית ותחילת המאה השביעית לפני הספירה. חזקיהו מלך יהודה (726 – 697 לפני הספירה), ביצע רפורמה דתית מהפכנית בה צמצם את הפולחן למקום אחד המקדש בירושלים…
מול כל הטענות על ברית היסטורית, זכויות היסטוריות, עם סגולה, כולה שלנו ושאר מיני טענות, חשוב שנזכור שהכול תלוי בנו, ואלוהים "שלנו" אינו בכיס של אף אחד, גם לא בכיסו של דויד…
This weekly Torah portion Ekev calls upon us to walk in all God’s ’’ways, and to cleave unto Him’’ (Deuteronomy 11: 22). But how is it possible to do so if only because ‘’God is a devouring fire, a jealous God’’ (Deuteronomy 4:24)?
המילה 'עקב' משמעותה העקב של הרגל; או בלשון רש"י, "מצוות שאדם דש בעקביו".
ומהן אותם מצוות? אלו המצוות שהאדם לא צריך להשקיע בהם הרבה, אלו המצוות שזמינות לנו בכל רגע ובכל מקום…
