עופר בורין: תהילים, פרק צ – החיים קצרים

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור צ' הוא מיוחד כבר מתחילתו: א תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים. זהו המזמור היחיד בתהילים המקבל את הכותרת "תפילה של משה"ובכותרת גם מקבל משה את התואר המכובד והמיוחד "איש האלוהים". 

את התואר "איש האלוהים" מקבל משה בסוף ספר דברים, בפרק לג (הלפני אחרון), עת הוא יורד מבמת ההיסטוריה, כפתיח לברכות שהוא נותן לשבטים: א וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ.

נאמר על משה שחי 120 שנה ומת כשהוא במלוא כוחו (דברים לד' פסוק ז'): ז וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה ׃

משה ניסה, במהלך נדודי עם ישראל במדבר, להבין את דרכו של אלוהים, להיות שותף. הוא מתחנן לאלוהים שישתף אותו בהבנת הדברים שמעבר לחוקים ולמצוות, אבל תשובת אלוהים לבקשה היא קיר חסום. עדות לכך אפשר למצוא בספר דברים פרק כט': ח הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת;

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ryanuchiha לאתר Pixabay]

עדות מוקדמת יותר ניתן למצוא גם בספר שמות, פרק לג', מיד לאחר חטא העגל. משה מבקש לדעת את הדרך: יג וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה. כלומר – כדי שאוכל להנהיג את העם בדרך שאתה רוצה, גלה לי את דרכך.

ואלוהים בסופו של דבר עונה למשה: יט וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם. כלומר, לא תדע את הדרך. אני אלוהים מחליט את מי לחון ועל מי לרחם, ולא אתן הסברים, אפילו לא לך משה.

עדות מוקדמת עוד יותר היא כמובן במפגש הראשון של משה ואלוהים, עת משה שואל לשמו של אלוהים ומקבל בסופו של דבר תשובה מאוד חדה וסתומה: "אהיה אשר אהיה".

והינה כאן, בפרק שלנו, בתפילת משה שבתהילים, יוצא המחבר להסביר את חוסר היכולת של האדם להבין את דרך האלוהים: י יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְרָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה ׃

הבעיה היא זמן. אנחנו חיים 70 שנה במוצע. יש בינינו שמגיעים ל'גבורות' וחיים שמונים שנה. בימי החיים האלה אנחנו עסוקים בעמל ואין לנו זמן ללמוד ולהכיר את כוונותיך לעומק. החיים שלנו מסתיימים כהרף עין (כי גז חיש) ואנחנו מתים (ונעופה). בזמן כה קצר, בו אנחנו עסוקים בהבלי העולם, אין סיכוי שנוכל להקיף את מרחב הזמן האלוהי שאין לו התחלה ואין לו סוף.

ברור אם כך, שאם משה שחי 120 שנה, והיה צלול עד יום מותו, לא פיצח את דרך האלוהים, אין לנו הפשוטים שחיים רק שבעים או שמונים שנה, סיכוי אמיתי להבין לעומק את דרך האלוהים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kevenwiller לאתר Pixabay]

ולכן מתפלל משה ואומר: טז יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פָעֳלֶ֑ךָ וַהֲדָרְךָ֗ עַל־בְּנֵיהֶֽם ׃ יז וִיהִ֤י׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָדֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ. לפחות תראה לעבדיך את פעלך מתוך תקווה שמעשה ידיהם יהיה טוב להם וטוב לך.

תפילה יפה ועצובה. נדמה לי שסוקרטס מתכתב עם משה כשהוא כותב: "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום.". זה מספיק. לא צריך יותר משמונים שנה, בשביל לדעת שאיננו יודעים דבר. ויש כאלה שגם זה לא מספיק להם.

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

One thought on “עופר בורין: תהילים, פרק צ – החיים קצרים

  1. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *