דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות בהר ובחוקותי

למעט בשנת שמיטה, פרשת בְּהַר ופרשת בחוקותי נקראות יחד. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך.

אבי הראל: דין איסור נשך וריבית

בפרשת בְּהַר מופיע האיסור של לקיחת נשך/ ריבית מאדם שירד מנכסיו. איסור זה מופיע סמוך לגאולה של שנת היובל, ולדיני עבדים הבאים לאחר מכן. מקור האיסור להגשת עזרה לאח או לבן משפחה הוא בחברה השבטית הקדומה, ובאה למנוע עיוותים במעמד השוויוני של חבריה. תוקף האיסור הינו מוסרי בלבד היות ולא מצאנו בכתובים עונש למי שעשה זאת…

דוד א' פרנקל: ל"ג בעומר. אבדן עצמאות שהביאה למרד

מה מקורו של חג "לג בעומר"? תאריך זה מציין את תחילת המרד של היהודים נגד הרומאים, אך לאיזה מרד הכוונה?

אבי הראל: דיני כהנים

פרק כ"א בפרשת אמור עוסק בציוויים מיוחדים ונוספים בנושאי טהרה וטומאה על הכוהנים. לכאורה הדבר איננו מובן הרי כל בני ישראל נצטוו להיות קדושים, ומדוע המקרא מטיל על הכוהנים ציוויים נוספים ומיוחדים? התשובה לכך היא זאת. הכוהן נדרש לשמור על טוהר גופו כדי להגן על קדושת המשכן/מקדש. האיסור להיטמא למת, ואיסורי נישואין שונים, יאפשרו לכוהן להיות באופן תדיר טהור, גם אם איננו עובד באותה עת במשמרתו בקודש.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת אמור

במקרה של "המקלל" ראינו שאמנם היו שני שלבים, אך שניהם היו רק לאחר ביצוע המעשה – ההנחייה של אלהים למשה להודיע לבני ישראל על הוראות חוק חדש האוסר נקיבת שם אלהים ומיד בסמוך לו הוראה אלהית על הוצאתו של העבריין להורג לאלתר וברגימה, ואז בוצע העונש מיד. כיצד השתלשלות פרשיה זאת מתיישבת עם העקרון ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירים"? אתמה.

עופר בורין: תהילים קכה – הפטנט של העתיד

על שמו של הנביא ישעיהו רשום הפטנט על העתיד, שמבטיח לעם ישראל שלא משנה מה קרה, העבר הנורא יימחק ו"מעתה ועד עולם" אלוהים יגן עליו מפני כל רע. זו הייתה דרכו ליישב את הקושי של חורבן למול הברית ההיסטורית.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות אחרי מות וקדושים

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לעומת "ואהבת את רעך כמוך" היא דרישה לשוויון בין יחסו של אדם לעצמו ליחסו לזולת. עלינו לאהוב, במובן של לכבד, את החסרונות של רעינו כמו שאנו מתייחסים לחסרונותינו, ונדע להעריך את יתרונותיהם כפי שאנו מעריכים את יתרונותינו. זו, לדעתי, המשמעות של "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שהיא אהבה שכלית, בין אם נכללת בה גם אהבה רגשית ובין אם לאו.

עופר בורין: תהילים קכד, שמור/י נפשך

"ציפור הנפש" הוא ביטוי שגור בשפתינו למשהו שמאוד מאוד יקר לנו. הליבה שבליבת המהות שלנו כאדם.
על פי המזמור בתהילים קכד, אלוהים הוא הנותן לאותה ציפור הגנה…

דוד א' פרנקל: מחלות ומגפות, ברית מילה דוחה שבת, הרהורים על פרשות תזריע-מצורע

פרשות תזריע ומצורע הן פרשות-מצורפות בשנים שאינן מעוברות, ונפרדות רק בשנים מעוברות. שני נושאים נדונים בהם: מחלות ומגפות; וברית מילה דוחה שבת… אביא כאן את הרהוריי על שתיהן יחד.