האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בפרשת בהעלותך מצווה משה להכין שתי חצוצרות מכסף. החצוצרות הללו שימשו למתן אות למסע המחנות של בני ישראל במדבר ולהזעקת העדה סמוך לאוהל מועד. תפקידן של החצוצרות לדורות היה לתקוע בהן בזמן מלחמה ובעתות שמחה, חגים ומועדים. החצוצרה במקרא הייתה כלי נגינה הדומה לאבוב קצר ואורכה היה לפי דבריו של יוסף בן מתתיהו פחות מאמה אחת, 48 ס"מ לערך.
"תָּמִיד תִּהִיֶּה אִתָּנוּ רוּת; מְלַקֶּטֶת שְׁיָרִים שֶׁל מָה שֶׁאִבְדָה כָּכָה בְּשֶׁקֶט; בְּאוֹתָהּ תְּנוּעָה הַמְּנִיעָה אֶת הָעוֹלָם וּמְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ"… איילת קציר, שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית…
מבין הנושאים השונים בהם עוסקת הפרשה החלטתי להתמקד בשניים שיש בהם חשיבות לתובנות מנהיגות וניהול – ברכת הכהנים ומתנותיהם של ראשי השבטים לחנוכת המזבח. נושאים אלה נראים כנושאים תיאוריים ופשוטים ללא משמעות מיוחדת, אך עיון בהם מגלה את עמקם ואת כוונתם.
בסופה של פָּרָשַׁת נָשֹׂא, מציין המספר המקראי כי כאשר משה בא לאוהל מועד הוא שמע את הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו. על מה מדובר כאן?
במגילת רות יש הרבה ללמדנו על החשיבות של העלייה והחזרה לארץ למגורים בה. תוך כדי סיפור המעשה אנו גם לומדים על דינים שנהגו אותה עת בארץ. כל זאת, נוסף על היחס שיש להראות לאותם מתגיירים הרואים בארץ גם את ארצם ולא רק מקום בו ניתן למצוא מקור פרנסה זמני…
מגילת רות מגוללת את סיפורה של רות הגיורת, המגיעה בעקבות חמותה היהודייה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות הישראלית. במסורת היהודית בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה בחג השבועות… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מגילת רות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
העשייה, הבנייה, הצבא, הסייבר, הטכנולוגיה, המדע, בתי המדרש מלאי תלמידי חכמים ושאר הדברים שתפארתם נישאת בפי מנהיגנו – כולם טובים ויפים. אבל אם לא נערבב אותם עם מוסר וערכים אנושיים, נגלה שאינם אלה כקליפת השום…
בפרשת במדבר מסופר על כך שהלוויים החליפו את הבכורים כעובדי משמרת הקודש. הטעם לקידושם המקדמי של הבכורים היה מכת בכורות, בה ניצלו כנגד בכורי מצרים שהוכו למוות. כך או אחרת ההחלפה תמוהה היות ולא ניתן לה טעם בפרשתנו. יתרה מזאת. החלפה זו מעלה שאלה תיאולוגית סבוכה, האם האל שינה את רצונו בגלל סיבה מתחדשת.
בְּמִדְבַּר הוא שמו של החומש הרביעי מכין חמשת חומשי התורה. הפרשה הראשונה בו היא פרשת בְּמִדְבַּר, העוסקת במפקד יוצאי צבא בבני ישראל; ובמיקומם של השבטים סביב למשכן.
שיבת ציון מתוארת במזמור כמהלך פנטסטי, כמעט לא מציאותי, חלום… וצריך לעמוד על המשמר. חייבים להישאר ערים. כי יש מי שמייחס את המציאות לחלום ה"גאולה" ושואף להחזיר אותנו לחלום…
