האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
כאשר נביא כלשהו או יוסף מזכירים בדבריהם את האל, יש לבחון זאת לפי התיאור אותו הם מביאים, ולפרש אותו לפי אמות מידה שונות ממה שאנו רגילים לחשוב בפשט הדברים. במקרה שלנו – פשוטו של מקרא – ירידת יוסף, וכל המשתמע ממנה, הינה מהלך אלוהי מתוכנן מראש. לפי הדרש הפילוסופי האמור – המדובר בעשייה אנושית אוטונומית המביאה בסופה לאותה תוצאה.
סילבסטר היה כומר, תושב רומא, שנבחר לכהן כאפיפיור בין השנים 335- 314 לספירת הנוצרים. מספר מיתוסים נקשרו בשמו של האפיפיור סילבסטר הראשון, חלקם נכונים וחלקם נבעו מדמיון פורה. כך למשל, הנימוק העיקרי של המתנגדים לחגיגת הסילבסטר בישראל היתה הטענה שהאפיפיור שעל שמו נקראות החגיגות עסק ברדיפת יהודים, וכי האנטישמיות בערה בדמו. המקורות ההיסטוריים, מסתבר, אינם מספקים עדויות ליחס חיובי או שלילי שהעניק האפיפיור ליהודים.
ישו נולד שש שנים לפני השנה שבה סברו בתחילה. בניגוד למסורת הנוצרית, הוא לא נולד בתקופת החורף. גם בבשורה לפי לוקאס נרמז שישו נולד באביב…
המאמר מתאר – אלה מול אלה – את הצבא הסלווקי ואת המחנה היהודי ובעלי בריתו, בניצחון החשוב ההוא של המכבים על הממלכה הסלווקית.
עבוּר מקיאוולי, אין למדוד שלטון על פי זיקתו להגות ולתיאוריה השלטונית, אלא על פי הצלחתו בלבד. האם יעקב פעל להישרדותו באמת ובתמים בדרך דומה לדרך שהתווה מקיוואלי? קשה לומר היגד חיובי על כך. אולם הציטוטים מתוך ספרו של מקיוואלי מזכירים במקצת את מעשיו ואת הפרשנות אודות התנהלותו של יעקב למען קיומו הפיזי…
בין אם חלום יעקב הוא שיקוף של הלא מודע שלו המופיע בסיפור המקראי; ובין אם המדובר בחלום עם גוון פילוסופי כדברי הרמב"ם, התוצאה מחלום זה הינה אותה תוצאה. יעקב הוא אבי האומה הישראלית, אומה שיש בה את שני המוטיבים המרכזיים הקיימים אצל יעקב. קרקע ושמיים. הישרדות ורוחניות המשמשים בערבוביה.
בפרשת תודות בספר בראשית מתאר המספר המקראי את רצונו של יצחק לברך את בנו בכורו, את עשו. יצחק כלל לא היה מודע כי עשו מכר את בכורתו ליעקב, ורצה לברך דווקא את הלא ראוי מההיבט הרוחני. רבקה ששומעת, מסכלת את המעשה תוך כדי תרמית. היא מונעת התפצלות המשפחה לשלטון דו ראשי. יש מנהיג אחד וממשיך אחד בלבד, שראוי למשרתו…
תורת ההכרה של רבי סעדיה גאון (רס"ג) כוללת שלושה מקורות ידע: החושים, השכל וההכרה; כמו גם מרכיב רביעי ומפתיע: המסורת האמתית, המבוססת על תורת משה. היא מבוססת על אירועים היסטוריים, שאינם מוטלים בספק, וגם על דעתן של שאר הדתות המונותיאיסטיות, שקיבלו את כתבי הקודש, של תורת משה ואת הנאמר בהם…
כאשר אנו בוחנים את יצירתו של ר' סעדיה גאון (רס"ג) בשירת הקודש באופן כללי, ניתן להצביע אודות מספר מוטיבים עקרוניים. מבחינת התוכן, רס"ג משקיע בשירתו אלמנטים פילוסופיים חשובים, לעומת צמצום לרמיזות מספרות חז"ל. רמיזות אלו היו לחם חוקם של הפייטנים האחרים שקדמו לו. רס"ג נחשב לפורץ דרך גם בתחום החריזה…
שאלת השאלות בעניין המלחמה היא, האם מטרה נעלה יכולה לקדש אותה? בשורת הנביא יואל קוראת לקידוש המלחמה על ירושלים. בהדגשה מכוונת הפך את נבואת ישעיהו האוטופית – "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב',ד') – באמרו: "קראו זאת בגויים קדשו מלחמה, העירו הגיבורים,יגשו יעלו כל אנשי המלחמה. כותו אתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים, החלש יאמר גיבור אני" (יואל, ד' , ט'-י')
