אבי הראל: כוכב בית לחם והולדת ישו

[בתמונה: כוכב בית לחם. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Waiting For The Word לאתר flickr]

[בתמונה: כוכב בית לחם. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Waiting For The Word לאתר flickr]

ישו נולד שש שנים לפני השנה שבה סברו בתחילה. בניגוד למסורת הנוצרית, הוא לא נולד בתקופת החורף. גם בבשורה לפי לוקאס נרמז שישו נולד באביב...

[לאוסף המאמרים על נצרות ונוצרים, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בדצמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

במשך יותר מאלפיים שנה העסיק הופעתו של כוכב לא ידוע ומסתורי  את אנשי מדע האסטרונומיה, הידוע בשמו כוכב בית לחם. על מה כל המהומה?

הסיפור מתחיל בבשורה לפי מתי. בפרק השני מסופר כי שלושה אסטרולוגים הגיעו מארצות המזרח אל ממלכתו של הורדוס ונפגשו עימו. הם שאלו אותו אודות מלך היהודים שעל דבר הולדתו נודע להם ממראה של כוכב יחודי ברקיע. המלך הורדוס שייחס משמעות רבה לדבריהם נתקף בפחד גדול, והתייעץ עם אנשי שלומו, בשעה ששלושת הזרים יצאו לבקר בביתו של ישו, כדלהלן:

"ויהי בימי הורדוס המלך כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלים. . ויאמרו איה מלך היהודים אשר ילד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו. ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויחרד הוא וכל ירושלים עמו. ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וישאל אתם לאמר איפה יולד המשיח. ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא. ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל. אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר לדעת העת אשר נראה הכוכב. וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הנער והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבא להשתחות לו גם אני. ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח הלך לפניהם עד אשר בא ויעמד ממעל לאשר היה שם הילד. ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד. ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפלו על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר. ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם"[1].

[כוכב בית לחם והולדת ישו: תמונה חופשית מאמר: freebibleimages]

[כוכב בית לחם והולדת ישו: תמונה חופשית מאמר: freebibleimages]

כך נוצרה החידה המסתורית  ביותר בתולדות הנצרות. מאות בשנים ניסו חוקרים רבים להסביר את הופעתו של  כוכב בית לחם, אולם הם העלו חרס בידם. מכיוון שכך, היו חוקרים  שטענו  כי מדובר במיתולוגיה נוצרית ולא תופעת טבע אמתית שהתרחשה במציאות.

מחברי הבשורות של הברית החדשה, התעקשו לטעון בתוקף רב כי ישו משיחם, עמד בכל הקריטריונים של דברי הנבואה שנמסרו לעם ישראל, ולכן התאימו את קורות חייו של ישו על פי הכתוב במקרא העברי. ישו נולד כידוע בנצרת, אך משום שנאמר כי המשיח יבוא מבית לחם, משפחתו של ישו היגרה לאזור זה, כדי ששם תכרע מרים אם ישו ללדת.

על פי הלך מחשבה זה, היות ובמקרא נאמר על מושיע עתידי את הדברים הבאים : "אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב. דרך כוכב מיעקב, וקם שבט מישראל, ומחץ פאתי מואב, וקרקר כל בני שת"[2], זיהו אנשי הכנסייה הנוצרית  את כוכב מיעקב, עם כוכב בית לחם. ברם, המילים דרך כוכב מיעקב, נאמרו על  פי המסורית היהודית, על דוד המלך שהכניע את ממלכות  מואב ואדום, ואין כאן כוונה כלל לרמוז על המלך המשיח.

בניגוד למסורת היהודית, יש לציין כי במגילות ים המלח מאוזכרת נבואה זו והכוונה בה למשיח של ממש שאמור להגיע לעולם, ולשים קץ לרשע. לשון אחר,  אין הכוונה לדעתם לדוד המלך שחי שנים רבות לפני זמנם של בני כת זו.

 גם המאמינים הנוצרים לא הרפו וטענו ללא הרף כי בליל הולדתו של ישו התרחש בכל זאת, אירוע אסטרונומי  יוצא דופן בשמיה של העיר בית לחם. לדעתם מדובר היה במקרה על-טבעי בעליל.

חלק מהחוקרים חשב כי המדובר היה בליקוי של כוכב צדק עם כוכב שבתאי בשנת 7 לפני הספירה, או הליקוי של כוכב שבתאי עם כוכב נוגה בשנת 2 לפני הספירה. הסבר אסטרונומי נוסף התייחס לכוכב השביט האלי  שחלף בקרבת כדור הארץ בשנת 12 לפני הספירה. בשנת 1604 הציע האסטרונום יוהנס קפלר, שמה שנצפה אז היה אירוע של סופר נובה (התפוצצות של כוכב שמפיצה אור יקרות למשך זמן מסוים).

כך או אחרת, כל החוקרים מסכימים על העובדה כי תופעת כוכב בית לחם התרחשה לפני תחילת ספירת הנוצרים. גם לפי הכתוב בבשורה על פי מתי, שלושת האסטרולוגים נפגשו עם המלך הורדוס בטרם הגיעו אל ביתו של ישו. הורדוס כידוע  מת בשנת 4 לפני הספירה, ולפיכך ישו חייב היה להיוולד באותו זמן ולא לפי ספירת הכנסייה המקובלת כיום.

[כוכב בית לחם והולדת ישו: תמונה חופשית שהועלתה על ידי Greg Lobinski לאתר flickr]

[כוכב בית לחם והולדת ישו: תמונה חופשית שהועלתה על ידי Greg Lobinski לאתר flickr]

שיטת הספירה הנהוגה בימינו הומצאה בשנת 525 על ידי הנזיר העונה לשם  דיוניסיוס אקסיגוס, בה נקבע כי  מועד לידתו של ישו לשנת 1 לספירה. כיום יודעים ההיסטוריונים שחישוביו של נזיר זה היו שגויים במספר שנים, וכי ישו נולד לפני הספירה. גם הברית החדשה המספרת כאמור על הורדוס מהווה מקור התומך בדעת ההיסטוריונים הללו.

מכיוון שכוכבי הלכת נעים במסלול קבוע, אפשר לשחזר את מראה הרקיע שהיה לפני אלפיים ושש עשרה שנה. אם נחשב נראה כי כוכבי מזל טלה כפי שנראו בשנת 1 לספירה - השנה שבה נולד ישו לכאורה - לא נמצא בהם דבר מיוחד. אבל ישו כאמור לא נולד בשנה זו. אירוע אסטרונומי חריג אירע לפי החישובים שש שנים מוקדם לתחילת ספירת הנוצרים. לפי החישובים, נצפה כוכב צדק במזל טלה. באותם ימים היה זה אות וסימן לכך שאירוע מיוחד ממשמש ובא. ביממה ההיא נצפו אותות אסטרונומים נוספים: גם כוכב שבתאי הגיע למזל טלה, וכך גם השמש והירח. זאת ועוד. ליקוי לבנה חשף את כוכב צדק עם עלות השחר, וזה זרח באור יקרות. כל התופעות הללו הצביעו ביתר שאת על הולדתו של מלך או משיח, והאסטרולוגים בני אותה תקופה היו משוכנעים כי משהו עומד להתרחש.

אחרית דבר

ישו נולד שש שנים לפני השנה שבה סברו בתחילה. בניגוד למסורת הנוצרית, הוא לא נולד בתקופת החורף. גם בבשורה לפי לוקאס נרמז שישו נולד באביב. חגי הנוצרים נקבעו כשלוש מאות שנים לאחר צליבתו של ישו, ובאותו זמן אף אחד לא ידע אז אימתי ישו נולד. מועד הולדתו של ישו אינו רשום באף מקור, מלבד ברמז קלוש בבשורה לפי מתי. התאריך, 25 בדצמבר - חג המולד על פי הכנסייה הקתולית - נקבע בעצם לפי חג אל השמש אצל עובדי האלילים. הנוצרים שזה מקרוב באו, לא רצו לשנות את מועדי חגיהם, ובמקום זאת שינו את מהותם ותוכנם לצורכיהם. אמור מעתה כי ישו נולד שש שנים לפני הספירה, באביב.

[בתמונה: כוכב בית לחם במזכרות תיירות. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ze'ev Barkan לאתר flickr]

[בתמונה: כוכב בית לחם במזכרות תיירות. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ze'ev Barkan לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על נצרות ונוצרים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] הבשורה על-פי מתי, פרק ב', פסוקים ה' – י"ב. הבשורה האמורה היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה ומיוחסת למתי השליח. בשורה זו מופיעה ראשונה בכתבי הקודש הנוצריים, לפני הבשורות על-פי מרקוס, לוקאס, ויוחנן. ראה -  קלוזנר,י, ישו הנוצרי – זמנו, חייו ותורתו, הוצאת י. שטיבל, ירושלים, תרצ"ג, עמוד 132.

[2]  במדבר, פרק  כ"ד, פסוק  י"ז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *