האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מקורה הראשוני של הגדה של פסח מצוי במשנה במסכת פסחים פרק עשירי. מאז ועד תקופת הגאונים, נוספו לה קטעים רבים שאין אנו מבינים תמיד את טיבם או מיקומם. לאחר כתיבת נוסח ההגדה בתקופת הגאונים ועד המצאת הדפוס, נוספו להגדה של פסח קטעים נוספים, בדרך כלל קטעים הקשורים במקום אמירתם. רוב הפיוטים המצויים בסופה של ההגדה, קיימים בדרך כלל רק בהגדה של פסח בנוסח אשכנז.
ספר ויקרא רובו ככולו עוסק בפולחן הדתי של הקורבנות, המתבצע במשכן / מקדש האל. עם ישראל חשב כי ריטואל זה הינו החשוב ביותר, ואילו המצוות המוסריות והחברתיות נדחקו לקרן זווית. לפי חשיבה מעוותת זו, היות והמדובר בבית האל, ובקורבנות המוקרבים לשמו, הרי שריטואל זה יגן על העם מפני פורענות פנימית או חיצונית…
פרשת ויקרא מדברת על מספר סוגי קורבנות, שאותם על האדם להקריב בגלל חטאיו. ככלל הרוח האנושית המודרנית לא מתחברת לעניין הקורבנות של העולם העתיק, היות והריטואל הדתי האמור עבר מהעולם ולא מתקיים בפועל אלפי שנים. המאמר מציג שתי שיטות מרכזיות ומנוגדות העוסקות בטעמי הקורבנות המופיעים במקרא.
ברמה התאורטית האיסור היחיד המפורש של ל"ט מלאכות האסורות בשבת, הבערת אש, הנזכר במקרא, הצית פולמוס קשה ונוקב בין היהדות הרבנית לתפיסה הקראית…
על פי מגילת תענית יום ניקנור הוא יום טוב שאסור להתענות בו, אך לאחר חורבן בית שני מגילת תענית בטלה ובאותו תאריך נקבעה תענית אסתר. בארץ ישראל, המנהג של יום ניקנור המשיך להיות מאוזכר גם לאחר חורבן בית שני, ועל כן תענית אסתר נדחתה אצל חלק מחכמי ארץ ישראל לאחר חג הפורים…
חטא העגל הינו חטא מכונן. הניסיון להמעיט בערכו בהיותו מבוצע בידי מיעוט שולי, או בידי עשבים שוטים בלשוננו, נידון לכישלון מראש. שבירת הלוחות והתגובה האלוהית מראים בעליל כי חטא זה שייך באופן מהותי לכלל העם.
תיאור עשיית בגדי הכוהן הגדול בספר שמות קשורים קשר בל ינתק עם הסיפור הבגדים בחטא אדם הראשון, שאכל מפרי עץ הדעת האסור בספר בראשית…
מחבר מגילת אסתר נוקט עמדה שונה, שלא השלימה עם עליית בית דוד. על פי הנראה, אותה אסכולה הודתה אמנם בחטאו של שאול – חטא שגרם להדחתו מן המלוכה. ברם, תיקון החטא בידי מרדכי ואסתר מתיר לצאצאי שאול לחזור להנהגת עם ישראל…
רבי משה נתן רואה במשכן רמזים לעולם המטאפיזי, כמו גם בחלק מכלי המשכן, שאף הם רומזים לעניינים שונים, כפי שעולה מסכומו של רבי משה נתן עצמו: "…והארון אשר תוכו הלוחות שהם העדות האלוהי על התורה הנתונה לישראל, הוא כנגד ונוכח גלגל הרקיע, או הכפורת הוא כנגד ונוכח שמי ההצלחה, והמנורה בכללה היא נגד ונוכח שבעה כוכבי הלכת, והנר האמצעי ממנה לשמש, ומזבח הזהב עם הקטורת הוא נגד ונוכח העולם וציור הנפרדים העלולים, ומזבח העולה נגד החומר הראשון שהוא ראש ההוויה וההפסד, ובכלל הוא נגד ונוכח העולם השפל בכללו…"
חיים הירשנזון נרדף בגלל גישתו הדתית/מדעית, וגם המדינית בהיותו תומך במפעל הציוני המתהווה, על ידי רבני היישוב הישן בירושלים. הללו הכריזו עליו חרם, שאילץ אותו בסופו של דבר להגר לארה"ב. גם במקום מושבו בניו ג'רזי, המשיך הירשנזון בעבודתו הפרשנית/מדעית, כמו גם בתמיכתו הנלהבת במפעל הציוני לאומי. הגלייתו מירושלים סימלה יותר מכל את דברי הפתגם כי אין נביא בעירו.
